טיול נשים לאתיופיה, ארץ של קיסרים ומלכות, שבטים ואגדות, בין המדינות המרתקות באפריקה. ההיסטוריה העתיקה של אתיופיה באה לידי ביטוי בכל אזורי הטיול: מהצפון המאופיין במורשת נוצרית מפוארת ועד הדרום בו מרוכזות תרבויות שבטיות קדומות. אתיופיה היא סמל לגבורה, ניצחון וחירות – המדינה היחידה ביבשת השחורה שנשארה איתנה והצליחה לבלום את מדינות אירופה הקולוניאליסטיות, שביקשו לכבוש ולנצל את המשאבים ואוצרות הטבע האפריקאיים.
טבע: מדבריות ורמות, הרים נישאים וגבעות ירוקות, עמקים פוריים ונהרות, יערות גשם וסוואנות. המגוון הגדול של סוגי השטח מביא לגיוון גדול באקלים, בצמחיה ובבעלי החיים (חלקם מצויים רק באתיופיה) ובצורות ההתיישבות.
אוכלוסיית המקום: בחברה האתיופית יש יותר מ-80 לאומים שונים, שורשיה מתועדים בהיסטוריה הרחוקה והינה מגוונת לא פחות מנופי הארץ: נוודים, נוודים למחצה, חקלאים ועירוניים.
המטבח האתיופי: במקומות רבים בעולם נחשב לאחד המטבחים האופנתיים ביותר (ולא, לא תמיד הוא חריף...). השקפת החיים העומדת בבסיסו של המטבח האתיופי קשורה לתפיסת הזמן שלהם, השונה במהותה מזו המערבית- הם לוקחים את הכל לאט ו'באיזי' ומתמקדים על הדברים החשובים בחיים, כמו משפחה וקהילה. בהתאמה, רוב המאכלים מתבשלים באיטיות; תבשילי בשר בקר, כבש, עוף או דגים, המלווים בתערובות תבלינים מיוחדות וקטניות, וכמובן באינג'רה, הפיתה האתיופית. ענף היצוא הראשי של אתיופיה הוא קפה, ולחובבי קפה אתיופיה היא סוג של גן עדן.
המיוחדים שלנו: טיולי הנשים של החברה הגיאוגרפית בשיתוף אסטה וסורנגה ידועים בזכות המפגשים הייחודיים וההתחברות עם התושבים המקומיים והפעילויות הנוספות השזורות בטיול.
בשיתוף עם אסטה וסורנגה
יום 1 / ת"א - אדיס אבבה – ארבה מינץ' – קונסו
נצא בטיסת לילה אל אדיס אבבה. נתחיל את היכרותנו עם עיר הבירה, החושפת שילוב מעניין של בניינים מודרניים ושדרות רחבות לצד כנסיות, אתרים היסטוריים ואף בקתות כפריות. נבקר במוזיאון הלאומי המציג פריטים ארכיאולוגיים המלמדים על ההיסטוריה של אתיופיה, כמו-גם את 'לוסי' – שלד של אדם קדמון (כנראה נקבה) בן כ-3 מליון שנה שהתגלה באתר ארכיאולוגי באתיופיה. מספרים כי המדען שמצא את השלד העניק לה את הכינוי לוסי, כיוון שכאשר חגגו את הגילוי, הוא שמע את השיר של הביטלס "לוסי ברקיע היהלומים". נסייר ב'מרקטו' – מהשווקים המעניינים והגדולים באפריקה, שמוכרים בו הכל: ירקות, בגדים, חייטים, צעצועים ועוד. נמשיך בטיסת פנים לארבה מינץ'. בנסיעה בג'יפים נגיע לכפר קונסו, שתושביו ידועים במלאכות היד השונות ובחקלאות הטרסות שלהם. נבקר במתחם הצ'יף המקומי ובבית המומיות.
יום 2-3 / קונסו – ג'ינקה – האומו התחתון
בדרכנו לג'ינקה נעצור בכפר Key Afer בו מדי שבוע מתקיים שוק המרכז אליו את בני שבטי האזור: טסמאיי, ארי ובנה ((Tsemai, Ari, Benna.
בתרבות הטסמאיי בניגוד לשאר החברות החקלאיות באתיופיה, אין הכרח שנערה תינשא בבתוליה, אלא היא חופשיה לנהל מערכת יחסים עם גבר אף לפני הנישואים. הבגד המסורתי של אישה נשואה בתרבות זו הינו סינר עשוי מעור המכסה את שני צידי הרגליים ואילו הרווקות לובשות חצאיות קצרות עם סינר מעור המכסה בקושי את אחורי הרגליים...
נבקר את שבט המורסי, אחד הידועים באזור האומו התחתון, ניכנס לבתים ונוכל ללמוד על סגנון החיים המקומי. נהר אומו הוא נהר במערבה של אתיופיה ואחד הנהרות הגדולים והחשובים במדינה. קבוצות אתניות רבות מתגוררות באזור ושומרות על המסורת, המנהגים ועל האמונה האנימיסטית (תפיסת עצם דומם כיצור חי בעל נפש). הקבוצות השונות עורכות ימי שוק בכפרים החשובים ואלה מושכים קונים ומוכרים ממרחקים גדולים.
המורסי נמנה על הקבוצות האחרונות באפריקה בהן נשים נוהגות עדיין ל"ענוד" דיסקית חרס בשפתן התחתונה, שהפכה להיות המאפיין הבולט של השבט. בהגיעה לגיל 15 או 16, השפה התחתונה של נערה נחתכת על-ידי אמה או אישה אחרת מכפרה. נראה כי זוהי החלטתה האישית של כל נערה עד כמה רחוק למתוח את השפה, על-ידי הכנסת דיסקיות גדולות יותר ויותר בכל פעם. כמו צורות קישוט גוף אחרות הנהוגות בעולם (פירסינג וקעקועים, למשל) דיסקיות החרס מסמלות ביטוי לבגרות ופוריות, סמל לגאווה ולזהות.
נחזור לג'ינקה ונבקר בשוק היומי ובמוזיאון האתנוגרפי, אשר מציג את תרבותם וסגנון חייהם של אנשי עמק האומו.
ימים 4-6 / ג'ינקה – טורמי – ארבה מינץ'
בדרך לטורמי נבקר בין כפרי שבט הארי. ניסע לכפר דימקה (Dimeka) לביקור בשוק השבועי של תושבי עמק האומו הדרומי; אנשי ההאמר הנהנים מקישוטי גוף, עונדים חרוזים צבעוניים רבים, שרשראות נחושת עבות ומורחים את השיער באדמה המשמשת כפיגמנט, בשילוב נוצות יען. אשת האמר 'אמיתית' נושאת על גבה צלקות, זכר להצלפות שהסכימה לקבל כחלק מטקס מעבר של הגבר. אלו משמשות בהמשך תזכורת לחוב שלו כלפיה, אם וכאשר תזדקק לעזרה ממנו, בשעת מצוקה בעתיד. כיוון שנשים נישאות בגיל צעיר לגבר המבוגר מהן בהרבה, כשהופכות לאלמנות, הן אינן רשאיות להינשא מחדש והשליטה בענייני המשפחה עוברת לידיהן.
נבקר אצל אנשי הקארו, רועי צאן נודדים וציידים, אחד השבטים הנכחדים באזור. כיאה למאסטרים של ציורי גוף, הם מקשטים את גופם בצבעי גיר במטרה לחקות נוצות של ציפור. נסייר בין השבטים, נבקר בבתי המקומיים ונזכה לטיפול אישי מנשות השבט; קישוט פנים או גוף מסורתי, או תסרוקת לפי צו האופנה המקומית.
בדרך חזרה לארבה מינץ' נבקר בכפר של שבט האלבור. נצא לשייט באגם צ'אמו בו נוכל לצפות בקרוקודילים והיפופוטמים.
יום 7 / ארבה מינץ' – וונדו גנט
נצא הבוקר בנסיעה לוונדו גנט (Wondo Genet) ונבקר בכפרים ובבתים של אנשי הדורזה, הידועים כאורגי כותנה והמתגוררים בבתים דמויי כוורת, בין המבנים הייחודיים ביותר שניתן לראות באפריקה. המבנים יוצאי הדופן הללו יכולים להגיע עד 6 מ' ובנויים מחומרים אורגניים בלבד. הם גם נחשבים לעמידים ויכולים לשמש כבית עבור בני זוג במשך כל ימי חייהם. כשבסיס הבית מתחיל להירקב או לרחוש טרמיטים, המבנה כולו יכול להיות מורם ולשנות מיקום לאתר קרוב.
יום 8 / וונדו גנט – אדיס אבבה
נסיעה לאדיס אבבה, בירת אתיופיה דרך אגמי הבקע הסורי אפריקאי. אדיס אבבה, שמשמעות שמה היא 'הפרח החדש', משמשת כביתם של ארגונים עולמיים רבים. עובדה זו השפיעה רבות על התפתחותה של העיר ולהקמתם של מסעדות ברים ובתי קפה, בתי קולנוע ומועדונים.
בעיר מצפה לנו מפגש מעניין עם נשים המייצרות בעבודת יד צעיפי כותנה ארוגים, שמלות בסגנון מסורתי, סלים ועוד. השמלות ופרטי הבגדים מעוטרים ברקמות ססגוניות, כשהגוונים והצורות הגיאומטריות מבטאים את עולמה הפנימי של הרוקמת. את הסלים והסלסילות מכינים מקליעה בשיטה של פיתול אגודת עלי דקל, וגבעולי קש צבעוניים.
לציון סופו של הטיול, הינך מוזמנת להופעת פולקלור המלווה באוכל אתיופי מסורתי.
בטיסת לילה נחזור לישראל.
יום 9 / נחיתה לפנות בוקר בישראל
לשליחת טופס צור קשר בנושא טיול נשים לאתיופיה לחצו כאן
.gif?BannerID=100){kind=small}
