האדם הלבן והקנגורו / עמית וילנר

האבוריג'ינלים של אוסטרליה (כ-300,000 נפש) הם ילידיה מראשית הימים ("ילידי בראשית"). אלה נמנים עם הגזע הנגרואידי, כמוהם הכושים והמלנזיאנים (ילידי פיג'י, פפואה וכ"ו). צבע עורם חום-כהה ולא שחור. גובהם בינוני, שיערם שופע (גלי או מסולסל), ראשם מאורך מעט ואפם רחב מאוד. הטיפוס כולו הוא הקרוב ביותר לטיפוס (המשוער) של האדם הקדמון. מוצאם לא ברור, כנראה מדרום-מזרח אסיה, משם נדדו דרך אינדונזיה לאוסטרליה. זאת בתקופה שפני-הים היו נמוכים הרבה יותר מהיום.

פני-הים עלו כ- 70 - 100 מטרים, עם הפשרת שלגי עידני הקרח האחרונים. עד אז בלטו מעל המים רצועות יבשה ואיים רבים, שאפשרו נדידה באמצעים הפשוטים, שהיו ידועים וקיימים. ממצאים ומחקרים מראים, שהם חיים באוסטרליה לפחות 35,000 שנים.
עד יישובה ע"י האדם הלבן, לפני מעט יותר ממאתיים שנים, אין שריד וסימן לקיומו של שום גזע אחר שם, מלבדם.
עליית פני-הים, עם תום תקופות הקרח, הביאה לניתוקם ובידודם. כך נשתמרה תרבותם, כמעט ללא שינוי, עד ימינו. בגלל פיזורם ברחבי היבשת האוסטרלית, לא הכירו הקבוצות זו את זו ולא התפתחה תרבות אחידה.

מבחינת כושרם הכלכלי והטכני, האבוריג'ינלים של אוסטרליה, הם הקיבוץ האנושי הפרימיטיווי ביותר המצוי כיום. תרבותם הינה שריד-חי מתקופת האבן הקדומה (מעולם לא גילו את החרס, המתכת, הכתב, החקלאות או ביות בעלי-החיים).
האבוריג'ינלים היו נוודים למחצה, שעיקר כלכלתם צייד בעלי-חיים קטנים וליקוט צמחי-בר. חיו במחיצות-ענפים ולא במגורי קבע.שרידתם במדבר האוסטרלי, בתנאים קשים מאוד היא מושא להערצה. לזכות האבוריג'ינלים יש לזקוף זכות-ראשונים בייצור כלי-אבן מלוטשים, שרפת-המתים, המצאת קרדום-האדמה, משחזת-האבן והבומרנג.

עד למהפכה באמריקה, מלחמת העצמאות של ארה"ב, שלחה בריטניה אסירים משטחה לשם. בתי הכלא היו מלאים והיה צורך דחוף למצוא פיתרון.
בשנת 1786 החליט המלך בעזרת לורד סידני, כי האזור (שלימים הוקמה בו העיר הגדולה ביותר באוסטרליה של היום ומהערים היפות בעולם - סידני) מתאים כאתר למושבת גנבים ופושעים. היהודים הראשונים שהגיעו לאוסטרליה, היו גם הם בין האסירים.

האסירים, החיילים והמהגרים מרצון שהגיעו ליבשת הרחוקה היו תלויים בתחילה באספקת מזון מבריטניה. אט-אט פיתחו חקלאות במושבה.
אחריהם הגיעו ציידי-לויתנים לאזור, הביאו כבשים מזן מרינו לבשר ולצמר.
הבהלה לזהב, לאחר גילויו שם בשנת - 1851, גררה כמובן גלי הגירה. הבעיות החדשות שנוצרו הביאו לפיתוח מואץ.

אוסטרליה הפכה עצמאית והשתחררה מ"מדינת האם", למרות קשר נאמנות.
משנת 1901 היא מדינה פדראלית שבירתה קנברה. פדרציה מערבית דמוקרטית, המכובדת בעולם, למרות ריחוקה ובידודה.

אוכלוסיית אוסטרליה מונה כיום כ- 19 מליון תושבים. באוסטרליה 5 מליון מהגרים מ- 200 לאומים שונים.
שיטחה של היבשת, שהיא הקטנה בעולם, מיושבת הכי פחות, הצחיחה ביותר, הינה האי הגדול בעולם ונחשבת היבשת הגדולה ביותר המיושבת ע"י מדינה אחת -
7.68 מליון קמ"ר. שליש משטחה אזור מדברי, שליש באזור טרופי,
80% משטחה אזור צחיח, 70% לא מתאים לעיבוד חקלאי בכל צורה ואופן.

תדמיתה של אוסטרליה היא של "גן-עדן רגוע ומוצלח". נכון שזו ארץ אדירה, עשירה במשאבים כלכליים ובעלת פוטנציאל גבוה. אני יכול להבין הרהור שאומר: "אח! אילו היה משה, שוחה 40 שנה בים ולא צועד במידבר...".
המציאות שונה מהתדמית. החיים אינם כה קלים באוסטרליה, גם שם לא גדל הכסף על עצים. מס ההכנסה גבוה והקיטורים על כך מרקיעי שחקים. האוסטרלים אכן חביבים ומנומסים אך אל לנו לקנא בהם. יש לנו במה להתגאות וממה ליהנות בארצנו. בעיותיהם אמנם שונות, אך קשות לא פחות, מבעיות שניתן למצוא אצלנו.

לא תמיד הייתה אוסטרליה כה מרוחקת מאזורנו. עד לפני 65 מליון שנים, הייתה מחוברת לאפריקה, אנטרקטיקה והודו וקרובה מאוד לדרום-אמריקה, יחד היוו את יבשת גונדוונה. במשך העידנים, החלה יבשת כוללת ואדירה זו להיסדק, להתרחק ולהיפרד (כמו ציור על בלון מתנפח).
המוני חיות, בעיקר חיות-כיס, נדדו עם אוסטרליה. בשל בידודה כאי, התפתחו ונותרה רק בה. מגוון הצמחים והחיות המצויים בטבע, באוסטרליה בלבד, - רבים מאוד. 182 מיני חיות-כיס, 240 יונקים, 15,000 מיני פרחים, כ- 600 מיני עצי-איקליפטוס ועוד ועוד.
למשל: בדרום-מזרח היבשת מצויה התולעת הארוכה בעולם, באורך 3.56 מטרים ובקוטר של 1.9 ס"מ - MEGASCOLIDES AUSTRALIS

אחד היצורים המופלאים והמפורסמים ביותר באוסטרליה הוא, ללא ספק, הקנגורו.
הראשונים שסיפרו עליו במערב, היו שני אנשי ציוותה של ספינה בשם "באטאביה" (שמה של ג'קרטה, בירת איי אינדונזיה, בתקופה בה שלטו שם ההולנדים). בשנת 1629 פרצה שריפה בספינה, פרץ מרד-מלחים, למעלה ממאה מהם נטבחו והשניים ניטשו על החוף. כשחולצו, סיפרו על היצור המוזר שלא היה מוכר במערב כמובן.
הקנגורו הינו החיה הנפוצה ביותר בציורי הקיר של האבוריג'ינלים. כיום מופיע בסמל הלאומי של אוסטרליה.
תשעים מינים קיימים באוסטרליה, מקנגורו גמדי (כגודלה של חולדה קטנה) ועד ענקים בגובה שני מטרים. מינים אחדים חיים בינות סלעים, אחרים על עצים, חלק ביערות וחלק במדבר. כולם צמחוניים ולכולם משותפת תכונת הדילוג. במצב בהלה, יכולים המינים הגדולים, לדלג למרחק 9 מטרים ולגובה של 3 מטרים, בדילוג אחד. מהירותם יכולה להגיע ל- 64 קמ"ש.
למרבה הפלא, מעל מהירות מסוימת של ריצתו, משתמש הקנגורו בפחות חמצן, ככל שמהירותו גדלה. הוא אוגר אנרגיה, כמו קפיץ, בשרירי הרגל והגידים ומשחררה בשעת הדילוג.
אחת התכונות המעניינות ביותר, המעוררת קינאה ומשמשת למחקר, בניסיון לחקותה בבני-אדם, היא היכולת "להקפיא עוברים". לאחר הריון בן חודש, ממליטה הנקבה צאצא יחיד, אשר זוחל עיוור לכיס שם הוא יונק ומתפתח 6 חודשים. היות ובכיס יש מקום להתפתחות צאצא אחד בלבד, במקרה בו מופרות שתי ביציות, או יותר, יכולה נקבת הקנגורו לעכב ("להקפיא") התפתחות העובר הנוסף, עד שמתפנה הכיס מהוולד הראשון, לאחר כעשרה חודשים.
עד הגיעו של האדם-הלבן ליבשת, לא היו לקנגורו אויבים וסכנות ממש.
מאז, פוגעים בו הן ציידים, הן כלי-הרכב והן כלבים ושאר חיות, שיובאו ליבשת ע"י האירופאים.

היבשת החמישית רחוקה יותר מדילוג קנגורו אך מצדיקה הביקור. הגיוון האדיר בנופיה, צמחייתה, אתריה (ועוד) יעניק לכל מבקר בה עושר (ואושר) של עניין, נועם ויופי.
סיפורי הבריאה האבוריג'ינלים, המסופרים תחת שמי הדרום זרועי הכוכבים, לאורה האדמדם של מדורה מחממת, לאחר ארוחה טובה - הם חויית חיים.
לשמוע סיפורי מלחים, בפאב הראשון בסידני, עם כוס בירה אוסטרלית קרה - זה זכרון ארוך טווח.
לבלות יומיים בקוטג'ים מפוארים, בלב שמורת יער מהמורשת העולמית של האו"ם, להתרגש מביקורם של תוכים צבעוניים על המרפסת (גם קנגורו ופוסום) ולהנות ממפגש עם האוסטרלים ותרבותם – שווה לחיות בשביל זה.