דרום אפריקה

אימפמלאנגה - מזרח טרנסוול בקצה המזרחי של הרמה הגבוהה של טרנסוול, אימפמלאנגה
(Impamalanga), נמצאים הנופים היפים באפריקה. קצה הרמה מתנשא כ-1,000 מטרים מעל עמק הסוואנה הנמוך, הפרוש למרגלותיו. לכל אורכו פזורים מצוקים ענקיים, ואופייניות לו גיאולוגיות שונות- גֵבֵי מים באבני חול, מעברי הרים, קניונים עם מפלים יפהפיים, שנוצרו על ידי נחלים שחדרו מבעד לרכס וסחפו אִתם את המדרונות. הידוע שבהם הוא הנהר בלייד (Blyde), החורץ באפיקו את אחד הקניונים היפים.
 

על קו החוף, המשתרע לאורך 227 קילומטרים, בין מוסל ביי (Mossel Bay) ובין שפך נהר הסערות, שזורים אגמים, מפרצים, מצוקים, קניונים ונחלים, ואל החוף מתנפצים מִשברים ענקיים. הרכס, ששמותיו בשפת הקויקוי (הוטנטוטים) הם "מים צלולים" ו"רודֵי הדבש", משתרע קרוב מאוד לחוף. ברצועה ההררית הצרה, המוגבהת מעל פני הים, התפתחה צמחייה נפלאה בעושרה. לצד יערות גשם אפשר למצוא חורשים נטועים ופרחי בר - אברש, פרוטאה, ציפור גן עדן וגרניום. כולם חלק מממלכת הצומח המיוחדת, שבשטחה הגיאוגרפי, הקטן מזה של מדינת ישראל, אפשר למצוא כ-9,000 מינים שונים, ומכאן שמה - "דרך הגנים".

על קו החוף, המשתרע לאורך 227 קילומטרים, בין מוסל ביי (Mossel Bay) ובין שפך נהר הסערות, שזורים אגמים, מפרצים, מצוקים, קניונים ונחלים, ואל החוף מתנפצים מִשברים ענקיים. הרכס, ששמותיו בשפת הקויקוי (הוטנטוטים) הם "מים צלולים" ו"רודֵי הדבש", משתרע קרוב מאוד לחוף. ברצועה ההררית הצרה, המוגבהת מעל פני הים, התפתחה צמחייה נפלאה בעושרה. לצד יערות גשם אפשר למצוא חורשים נטועים ופרחי בר - אברש, פרוטאה, ציפור גן עדן וגרניום. כולם חלק מממלכת הצומח המיוחדת, שבשטחה הגיאוגרפי, הקטן מזה של מדינת ישראל, אפשר למצוא כ-9,000 מינים שונים, ומכאן שמה - "דרך הגנים".

 (או Egali, שפירושו "זהב" בשפת השחורים) הייתה עיירת כורי זהב, מין ברווזון מכוער, שהפך, אם לא לברבור - למרכז סואן ודינמי. כל הקשור ליוהנסבורג הוא במסגרת הבלתי סביר: המחסור במקורות מים, הפיזור האינסופי של פרבריה והדינמיקה האנושית המורכבת של חמשת המיליונים המאכלסים אותה; כל אלה - כתוצאה מגילוי מקרי של זהב, בידי יחפן חסר פרוטה, לפני  כ-120 שנה. העיר היום היא מרכז העסקים והמכרות הגדול באפריקה. קו הנוף שלה נשלט על ידי גבעות חול צהובות, שנותרו ממכרות הזהב של ראשית המאה ה-20 ברכס המים הלבנים (Witwatersrand).

הנסיעה דרומה, לקצה רכס הר השולחן, חבוקה משני הצדדים בים, וכך נוצרת הרגשה שמגיעים לנקודת מפגש בין שני אוקיאנוסים - האטלנטי וההודי. האזור נחשב לאחד המסוכנים בנתיבי הים בעולם, ואגדות רבות נרקמו סביבו. אחת המפורסמות בהן היא אגדת ההולנדי המעופף: כאשר נושבות רוחות החורף הקרות וגלי האוקיאנוס האטלנטי מתנפצים על הסלעים, רוח רפאים של ספן הולנדי ממשיכה לפקוד את כף התקווה הטובה. הוא עומד בספינת הרפאים, שתרניה שבורים ומפרשיה קרועים, והיא מרחפת על פני המִשברים, נאבקת להמשיך בדרכה.

מצפון לדרך הגנים משתרע עמק ארוך, שרוחבו כ-60 קילומטרים, ומשוטטים בו כ-120,000 יענים הגדלים בחוות חקלאיות. באמצע המאה ה-19 החלו חוואים בורים לגדל באזור יענים, כדי לספק את צורכי אפנת הנוצות של אירופה העשירה, שאהבה להתקשט בהן. הבושמנים קראו לארץ החרֵבה קרו (Karoo). לרכס המבדיל בין הקרו הקטן לקרו הגדול, המכסה בין שליש למחצית משטחה של דרום אפריקה, קראו קנגו (Kango), שפירושו - מקום עשיר במים. החוואים הבורים, שהגיעו לאזור מאוחר יותר, קראו לאותו הרכס הר שחור (Swart Berg). המסלע הוא אבן חול בת כ-400 מיליון שנה, והוא מצטיין בתופעות נוף גיאולוגיות, דרמטיות וציוריות מאוד: חילופי גוונים של אדום ולבן, שכבות סלע מקומטות בפראות, מערות נטיפים, מעיינות ומפלים בתוך קניונים.

מרכזה של פרטוריה (Pretoria) בנוי בתוך שני עמקים, בין שני רכסים, במרכז הרמה הגבוהה של טרנסוול (Transval). ראשוני מתיישביה, בני שבט נגוני (Nguni), הגיעו לאזור לפני כ350- שנה. בני השבט השלווים ציירו על בקתותיהם עיטורים נאים ולבשו מחלצות עור עטורות חרוזים; הם "הועלמו" כמעט לחלוטין ב1825-, על ידי מורדים אלימים משבט זולו. בשנת 1837 הגיעו לכאן ראשוני החלוצים הבורים, כחלק מהמסע הגדול שלהם - מארץ הכף לעבר הרמות הגבוהות של טרנסוול ומישורי הזולו בנאטאל (Natal). העיר נקראת על שמו של אחד ממנהיגי המסע הגדול, אנדריאס פרטוריוס (Andreas Pretorius), שהתיישב בעמק לאחר שסיים מסע רצח גדול בבני זולו. הוא הפך את פרטוריה לבירת הרפובליקה הבורית של טרנסוול ב1855-, וזהו מעמדה עד היום. בעיר פזורים גנים יפים, ובהם כ70,000- עצי סיגלון, אשר פורחים בסגול עם בוא האביב.

סר פרנסיס דרייק (Sir Francis Drake), בהקיפו את כף התקווה הטובה ב-1880, רשם ביומן ספינתו: "כף זה הוא מלא ההוד והיפה ביותר שראינו בכל היקף כדור הארץ". אף שלא ירד לחוף, יכול היה לראות עד כמה יפה האזור. העיר קייפטאון (Capetown), מקור ההתיישבות הלבנה בדרום היבשת, חוסה בצילן של פסגת השטן (Devil's Peak) ושל פסגת ראש האריה (Lion's Head) אשר להר השולחן (Table Mountain), המשתפל מגובה 1,082 מטרים לכיוון כף התקווה הטובה. העיר נולדה כאשר יאן ואן ריבק נחת כאן, ב-1652. הוא הגיע מהולנד בשלוש ספינות, כדי להקים תחנת שירות לספינות של החברה ההולנדית של הודו המזרחית. התושבים המקוריים היו הוטנטוטים רועי כבשים שנטמעו בלבנים, וכך, יחד עם עבדים שהובאו ממלזיה ומאינדונזיה, נולדו הצבעונים, שהם חלק חשוב מהאוכלוסייה הלא-לבנה בארץ הכף. ארכיטקטורה הולנדית התפתחה עם ארכיטקטורה בריטית ויקטוריאנית ועם אלמנטים מוסלמיים טיפוסיים, שהובאו לעיר עם העבדים מהמזרח. אלו  והגנים הבוטניים שבמרכז העיר מעניקים לעיר נופך מיוחד ועשיר. בנמל צמח אזור של קניונים, מסעדות ומלונות, שהם מרכז התרבות והפנאי של העיר (Waterfront).

ב-1898 חתם נשיא הרפובליקה הבורית של טרנסוול, פול קרוגר, על הכרזה שהאזור הוא שמורת הטבע הראשונה באפריקה. ביבשת, שבה האדם ובעלי החיים לחמו מלחמת חורמה זה בזה, הייתה זו המחווה הראשונה של האדם, אות של שלום. על כן שמורת קרוגר (Kruger) תיחשב תמיד לאב-טיפוס של שמורת טבע באפריקה. שטח השמורה הוא כמעט כשל ישראל בתחומי הקו הירוק - 19,500 קמ"ר. בשטח זה אפשר למצוא יותר מ-200 מיני עצים, כ-450 מיני ציפורים, 38 מיני יונקים, 115 מיני זוחלים, 50 מיני דגים ו-38 מיני דו-חיים. בשמורה יש חמש יחידות צומח עיקריות, המכתיבות את פיזור המינים ואת גיוונם. הסוואנה האפריקנית רוחשת בשמורה, באינסוף מעגלי החיים - של הפילים, של האריות ואפילו של החיפושיות.