אתרים נבחרים בהודו
צילום: דודו אדרי

אתרים נבחרים בהודו

מאת החברה הגיאוגרפית

צפון ומרכז הודו

חבל לדאק

חבל לדאק (Ladakh) שוכן במדינת ג'אמו-קשמיר (Jammu Kashmir) ברכס ההימלאיה בצפון הודו. זהו מישור צחיח בגובה יותר מ-3000 מטרים, בצל הגשם של ההימלאיה. הצמחייה כאן דלילה ונדירה ואפשר למצוא אותה רק לאורך הנהרות. לדאק שייכת למרחב התרבותי והאתני של טיבט, וכמו ברמות טיבט, חיים באזור זה יותר רועי צאן ויאקים מחקלאים שמעבדים את האדמה. בצוקי ההרים בלדאק בנויים ארמונות, מבצרים ומנזרים טיבטיים. האחרונים מכונים "גומפות" (gompa) וקל לזהותם בזכות צבעי הלבן-אדום שלהם. בגלל הבידוד הפיסי והרגישות הביטחונית באזור הגבול עם סין נפתחה לדאק לתיירות זרה רק לפני כ-25 שנה.

לה

העיירה לה (Leh) היא הישוב המרכזי בחבל לדאק ומשמשת כמרכז לטיולים בסביבה. בין האתרים המיוחדים בסביבות לה – מנזר ספיטוק (Spituk) המשקיף על נהר אינדוס, מנזר סנקר (Sankar) בפרברי העיר, המנזרים ליקיר (Likir) וריזונג (Rizong) , המנזר העתיק אלצ'י (Alchi) שציורי הקיר שלו הם אוסף דתי ואמנותי חשוב, ומנזר למאיורו (Lamayuru) הבנוי באזור חשוף וצחיח, דמוי נוף ירח. ארמון לה שתבניתו מזכירה את הפוטאלה בלהאסה בנוי על צוק מעל העיר.

מנאלי

מנאלי (Manali) היא עיירת נופש בלב הרי ההימלאיה המערביים. העיירה בנויה בקצה הצפוני של עמק קולו (Kulu) וסביבה מתנשאות הפסגות המושלגות של ההימלאיה וטרסות חקלאיות ויערות מכסים את המדרונות התלולים. בתי העץ שבעיירה מנאלי העתיקה יוצרים סמטאות צרות ומתפתלות, המרוצפות חלוקי אבן. דוכניה והשוק שלה עמוסים פירות, אריגי צמר וחפצי אמנות טיבטיים. כפרי הסביבה בנויים אף הם בקתות עץ, ופרנסת תושביהם על גידול תפוחים, ירקות ופרג להפקת אופיום.

בין לה למנאלי

אזור דהאנו (Dhanu) שבלדאק נפתח רק לאחרונה לתיירות. כיוון שהאזור היה מנותק מן העולם החיצון במשך דורות, חיים בני השבטים במקום על פי מסורותיהם ומנהגיהם המקוריים, הפרה-טיבטיים.
בעיירה המיס (Hemis) נערך פעם בשנה פסטיבל דתי – מהחשובים בחגי הטנטרה הטיבטית-בודהיסטית. בחג, הנמשך ימים אחדים, רוקדים נזירים במעגלים דמויי מנדלה. הם לבושים גלימות משי צבעוניות ועוטים מסכות ענק של דמויות קוסמולוגיות מן הפנתיאון הטיבטי. הריקודים מבטאים את הניצחון הלא מושלם של הטוב על הרע ואת עליונות הרוחניות שמציע הבודהיזם על פני התלות בחיים חומרניים.
מעבר חארדונג (Khardong La) נחשב לכביש הגבוה בעולם. הוא משמש כדרך אל עמק נוברה (Nubra) המרוחק והמבודד שעל גבול טיבט. הדרך עוברת מהמדבר החשוף של רמת לדאק אל היערות ההרריים והערפיליים של אזור מנאלי. את נתיבה עושה הדרך בפיתולים חדים ובהפרשי גובה מסחררים, בנופים שאי אפשר להגזים בתיאור יופיים עוצר הנשימה.

דהרמסלה

דהרמסלה (Dharamsala) היא המרכז הרוחני והפוליטי של הגולים הטיבטיים ומקום מושבו של הדלאי לאמה. כאן הקימו הטיבטים מעין מובלעת של "טיבט חופשית" וריכזו במקום שרידים של מקדשים, ספריות וחפצי פולחן. כל זאת כדי לשמר את תרבות טיבט שקרסה במרד נגד סין בשנות החמישים של המאה העשרים.

אמריצאר

העיר אמריצאר (Amritsar) שוכנת בלב הפנג'ב – אזור חקלאי פורה למרגלות ההימלאיה. במרכז העיר ניצב מקדש הזהב, האתר המקודש ביותר לבני הדת הסיקית. מדי יום נוהרים לכאן אלפי צליינים סיקים מזוקנים, חובשי טורבן, מכל רחבי הודו. הם באים כדי להתפלל במקום ולקיים את פולחני ההיטהרות שלהם.

רישיקש

רישיקש (Rishikesh) שוכנת על המורדות המערביים של ההימלאיה, על גדות הגאנגס, לא רחוק מהמקום שבו יובליו מתכנסים אל האפיק הראשי. העיר קדושה להינדו, והיא מרכז דתי ופולחני חשוב. יש בה אשרמים, מרכזי לימוד דתיים, ובהם לומדים את עיקרי דת ההינדו, יוגה ומדיטציה. בין התלמידים זרים רבים מן המערב, הנמשכים אל התורות המזרחיות. ברישיקש נערכים מדי בוקר טקסי היטהרות בטבילה ובערבים – טקסים לשמש השוקעת, מלווים בשירה ובהדלקת מנורות שמן ונרות.

דלהי

העיר דלהי (Delhi) שנבנתה במרוצת ההיסטוריה לפחות שבע פעמים, משמשת כבירת הודו. העיר מציעה מזיגה מיוחדת במינה – בין עיר מוסלמית ישנה, צפופה ודחוסה, לכרך מודרני, עשיר ומטופח. בין האתרים הבולטים בדלהי נמנים המסגד הגדול והמבצר האדום מימי המוגולים; קוטאב מינאר – מגדל הנצחה מן המאה ה-12, שעמודיו מגולפים וצריחו מעוטר להפליא; המקדש הבהאי, שתבניתו כפרח לוטוס; ומקדש סיקי גדול, המשרת את הקהילה הסיקית שהגיעה לעיר בחילופי האוכלוסייה בין פקיסטן להודו.

אגרה ופטיפור סיקרי

העיר אגרה (Agra) שימשה כבירת המוגולים – שושלת של מלכים ממוצא תורכו-מונגולי, שפלשו ממרכז אסיה ושלטו בכל צפון הודו במאות 17-16. המוגולים, שהיו ארכיטקטים ובנאים מעולים, הותירו אחריהם מבנים מונומנטליים שנחשבים כיום ליצירות אמנות. הבולטים ביניהם הם מבצר אגרה (Agra Fort) שנבנה בידי הקיסר אכבר באבן חול אדומה, והטאג' מהאל (Taj Mahal) שהקיסר שאה-ג'האן לזכר אשתו האהובה, מומתאז. 20,000 פועלים, ארכיטקטים ואומנים בנו את הטאג' מהאל, שנחשב כיום כאחד משבעת פלאי תבל, במשך כמעט 22 שנים.
במרחק שעה נסיעה מאגרה שוכנת פטיפור סיקרי (Fatehpur Sikri) "עיר הניצחון". העיר נבנתה בידי הקיסר אכבר כבירת הקיסרות, אולם לאחר 16 שנים נטש אותה והחזיר את בירתו לאגרה. הארמון והמסגד שבנה אכבר בפטיפור סיקרי נותרו בשלמותם עד היום, והם נחשבים לפאר הארכיטקטורה המוגולית.

וראנאסי

וראנאסי (Varanasi) נחשבת כעיר הקדושה ביותר בהודו. העיר בנויה על גדת נהר הגאנגס – מוקד לפעילות דתית אינטנסיבית ולעלייה רבת היקף לרגל. כאן נפגשים בטקסי טהרה אינסופיים אדם ומים, חיים ומוות, אדם ואלוהיו. רוב הפעילות הפולחנית מתרחשת על הגתות (Ghats) – מדרגות המוליכות אל הנהר. המאמינים הבאים לגדת הנהר עוסקים בפעולות מגוונות: שריפת מתים, טבילה בנהר, כביסה, מדיטציה ועוד.

קג'ורהו

אתר מקדשים גדול שרד ליד הכפר קג'ורהו (Khajuraho). במאה ה-10 שכנה במקום בירת שושלת צ'נדלה. בימיה הגיע ההינדואיזם לשיא התפשטותו מחוץ לגבולות הודו. 85 מקדשי קג'ורהו הנטושים נבלעו ביער, וכך ניצלו מחורבן מידי כובשים מוסלמים. היום נותרו במקום 22 מקדשים, ובקירותיהם מגולפות גם סצנות ארוטיות רבות, בהן משתתפים בני אדם ובעלי חיים בתנוחות נועזות.

חבל רג'סטאן

רג'סטאן (Rajasthan) היא "מדינת הנסיכים". זהו חבל ארץ מדברי ברובו, בצפון-מערב הודו. שבטי רג'סטאן, הרג'פוטים, שלטו באזור זה כ-1000 שנים – גם בימי השלטון הבריטי, שהותיר בידיהם עד 1947 מידה רבה של חירות. רק אז הסכימו המהרג'ות של רג'סטאן להתמזג עם הודו הגדולה. קודם לכן ניהלו ביניהם מלחמות ובנו ארמונות פאר ומצודות ענקיות, בהם מוצגים היום האוצרות האגדיים של נסיכי רג'סטאן. אנשי רג'סטאן, גברים כנשים, ניכרים בלבושם הצבעוני ובתכשיטיהם הכבדים.

אודייפור

אודייפור (Udaipur) "העיר הלבנה", נקראת כך בזכות בתיה הצבועים לבן. העיר, המוקפת מכל עבר בהרים ובאגמים נאים, היא מן היפות והנעימות בערי חבל רג'סטאן. היפה באגמי העיר הוא פיצ'ולה (Pichalla). על שפת אגם זה ובלבו בנה המהרג'ה המקומי את ארמונותיו הלבנים. מאחורי הארמון משתרעת העיר עמוסה בסמטאות צרות ובשווקים ססגוניים. האווירה הרומנטית של אודייפור ניזונה מהשווקים, שבסמטאותיהם עובדים ויוצרים צורפים, גלפים, ציירי מיניאטורות, רוקמים, אורגים ועוד.

ג'אייסלמר

ג'אייסלמר (Jaisalmer) "העיר בלב מדבר של רג'סטאן" נראית כמו עלתה מתוך סיפורי "אלף לילה ולילה". בלב נוף המדבר הצהוב, על צוק סלע נישא, מזדקרת מבין בתי העיר מצודה. המצודה מכילה בין היתר מקדשים ג'אייניים, מדהימים בגילופי האבן שלהם. בין בתי העיר בולטים ה"אווליס", בתי פאר של סוחרים עשירים שהתיישבו כאן, על דרך המסחר המקשרת בין פקיסטן לאירופה. תושבי האזור, "בדווים" של המדבר, מתקיימים מחקלאות מדברית, על ראשיהם טורבנים צבעוניים, והם רוכבים בגאון על גמלים חסונים. אזור זה נחשב בעיני רבים מהאתרים הנידחים המעניינים ביותר בהודו.

ג'אייפור

המהרג'ה ג'אי סינג בנה את העיר ג'איפור (Jaipur), בירת רג'סטאן, במאה ה-18. העיר, שזכתה לכינוי "העיר הוורודה", היא כיום כרך אורבני פעלתני וצבעוני. רחובותיה הסואנים מלאים בפרות ובגמלים, בריקשות ובאוטובוסים, בנשים לבושות בסארי צבעוני ובגברים חבושי טורבן. כל אלה יוצרים מין ערבוביה ססגונית, שמעוררת תימהון בצופה מן הצד.

במרכז העיר ניצב ארמונו של המהרג'ה, לצדו גן אסטרונומי (Jantar Mantar) ובו מכשירי מדידה, שיכולים למדוד זמן בדיוק של עד 2 שניות. אחד המבנים המפורסמים בעיר הוא "ארמון הרוחות", ממנו נהגו נשות הרמונו של המהרג'ה להציץ אל הנעשה ברחוב – מבלי להיחשף. במרחק קצר מן העיר ממוקם מבצר אמבר (Amber Fort). כאן התגוררו המהרג'ות של ג'איפור לפני שהעתיקו את מושבם לעיר החדשה. הארמון מציג שילוב נהדר עיצוב מוסלמי להינדואיסטי – שילוב המאפיין את האמנות הרג'סטאנית בכללותה. שילוב זה נוצר בהשפעת האמנות המוסלמית שחדרה להודו ממרכז אסיה.

ג'ודפור

העיר ג'ודפור (Jodhpur) בנויה על גבול מדבר תאר. מעליה, על הסלע החולש על העיר, מתנשאת מצודת ענק – המבצר המלכותי של המהרג'ה המקומי. למרגלות הצוק מתפתלות סמטאות השוק של העיר העתיקה. נהר אדם נע בהן בזרם אינסופי, בין כרכרות רתומות לגמלים, עגלות רוכלים ודוכנים עמוסים.

צפון-מזרח הודו

סיקים

מדינת סיקים (Sikkim) היא מדינה בודהיסטית טיבטית בהימלאיה, מזרחית לנפאל. עד הצטרפותה להודו בשנת 1975, הייתה סיקים ממלכה עצמאית. הממלכה העשירה, ששגשגה בזכות שליטתה על דרכי המסחר, מצטיינת במנזריה הנאים. סיקים היא כיום אחת המדינות המרכיבות את הפדרציה ההודית.

דרג'ילינג

דרג'ילינג (Darjiling) שייכת כיום למדינת בנגל המערבית, והיא עיר הודית לכל דבר. בעבר הלא רחוק הייתה דרג'ילינג חלק מממלכת סיקים העצמאית. היא עברה לבעלות בריטית בסוף המאה ה-19; מהגרים נפאליים שינו את הרכבה הדמוגרפי, ואוכלוסייתה המקורית – לפצ'ה – (Lepcha) נהפכה למיעוט מבוטל.
דרג'ילינג שוכנת על רכסים שגובהם כ-2800 מטרים, למרגלות רכס סינגלילה (Singalila) ופסגת קנצ'נג'ונגה (Kanchenjunga) האדירה (8598 מטרים!). הבריטים הפכו אותה לעיירת נופש, וכמה בתים מן התקופה הקולוניאלית עדיין ניצבים בעיר היפה, המוקפת יערות ומטעי תה. בדרג'ילינג פועלים מרכז אמנות וחינוך של פליטים טיבטיים, מרכז ללימודי ההימלאיה וגן חיות – שהוא גם גרעין רבייה לחיות נדירות ולחיות הנתונות בסכנת הכחדה מן ההימלאיה (נמר שלג, פנדה גמד, דוב הימלאיה ועוד). מ"גבעת הנמר" שליד דרג'ילינג משקיפים מדי יום מאות ואלפי עולי רגל אל הזריחה מעל פסגת קנצ'נג'ונגה.

בוד-גאיה

טבילה בנהר של העיר גאיה (Gaia) במדינת ביהאר (Bihar) מטהרת על פי האמונה המקומית כמו טבילה בנהר הגאנגס. בזכות האמונה שתפקיד הטיהור ניתן כאן לאל וישנו שוכן בקרבת גאיה הכפר הקדוש בוד-גאיה (Bodh Gaia). כאן ישב תחת עץ "הבודהי" הנסיך סידהרתא גוואטמה (Sidharta Guathama). כאן זכה להארה שהפכה לפני יותר מ-2500 שנה לבודהא. העץ הצומח היום במקום, כך אומרת המסורת, הוא מזרעי העץ המקורי. בבוד-גאיה פועלים מנזרים ומקדשים בודהיסטיים רבים. כולם מסודרים סביב מקדש מהאבודהי – המקדש הגדול ליד העץ הקדוש.

סונפור

העייר סונפור (Sonepur) שוכנת מעבר לנהר הגאנגס, לא רחוק מבוד-גאיה. בחודשים אוקטובר-נובמבר נערך בה שוק הבהמות הגדול באסיה. בליל הירח המלא מתקיים גם טקס דתי גדול, לכבוד האיחוד של שיווה ווישנו. אלפי אנשים מגיעים לסונפור כדי להשתתף ביריד הבהמות, שהוא גם יריד של בדים ושל חפצי אמנות. ביריד יש הזדמנות לראות מופעי רחוב ושוק – קוסמים, רקדנים בריקוד הקרב של גאג' וגאר (הפיל והתנין) ולהטוטנים.

כלכותה

כלכותה (Calcutta) היא העיר הגדולה ביותר בהודו, ומספר תושביה מגיע לכ-16 מיליון. הבריטים בנו את העיר לפני כ-300 שנה על מישורי הדלתה של נהר ברהמפוטרה (Brahmaputra) בבנגל, בצפון-מזרח הארץ. תחילה קבעו כאן הבריטים את בירת הודו והעיר כיהנה כבירה לפני דלהי, עד ראשית המאה ה-20. על משכנות העוני שלה כתב דומניק לפייר את ספרו "עיר השמחה", ובו הוא מתאר את החיים בסמטאות הצפופות ובבקתות החשוכות של מושבת המצורעים, ששימשה כמקום פעילותה של האם תרזה.

דרום הודו

מומבאי

העיר מומבאי (Mumbai), המוכרת לרבים גם בשמה הקודם בומביי, היא השער להודו והבירה הכלכלית של המדינה. מספר תושביה מגיע ליותר מ-15 מיליון. עיר זו, ככל הודו, היא תערובת של מבנים מודרניים ומפוארים עם בקתות דלות. שכונות וילות המשקיפות על המפרץ ניצבות כאן לצד רבעים של עוני נורא. בעיר בולטים מבנים מן התקופה הקולוניאלית הבריטית, ובהם "שער הודו" על הטיילת, מול מלון טאג' מהאל, הבנוי גם הוא בסגנון הקולוניאלי.

בנגלור

בנגלור (Bangalore) היא בירת מדינת קרנטקה ובירת ההיי-טק של הודו. היא ידועה גם כעיר הגנים והגדול בגניה הוא הגן הבוטני ללבג (Lalbagh). מחד אפשר למצוא בחלקיה הישנים את הודו הצבעונית, התוססת והצוהלת במיטבה, ומאידך – את הודו של העתיד, של בנייני המשרדים, מרכזי הקניות, הברים ומסעדות המזון המהיר. בין כל אלה שוכנים בנייני הממשל שבנו הבריטים – תערובת של מזרח ומערב.

מייסור

מייסור (Mysore) היא עיר בינונית בדרום הודו. בעברה, עד עצמאותה של הודו, שימשה כמרכז הדרום. היום מפורסמת מייסור כמרכז לייצור תכשיטים, בשמים ותבלינים, ויש בה עבודות ממשי משובח. מעבדים בה עץ, זהב, כסף ושנהב, ואת מרכולתה ותוצרתה מוכרים בשוק הצבעוני שלה. בעבר שימש מייסור כבירתה העשירה של נסיכות מייסור, ומאותה תקופה נותר בה ארמון המהרג'ה המפואר, ששעריו עשויים כסף ושנהב. אוניברסיטת מייסור נחשבת למובילה בתחום ההומניסטיקה והדת ההינדית – מוסיקה, ריקוד, ספרות וכו'.

בדרך למייסור

חסאן (Hassan) היא העיר שממנה יוצאים לביקורים באתרים ההינדיים הגדולים בֶּלוּר (Belur) והאלביד (Halebid), ששימשו כמרכזים חשובים בממלכת הוויסאלה (Vissala) במאה ה-12. בלור והאלביד הם מקדשים גדולים, שהתחרו באותה תקופה במקדשי קג'ורהו ביופיים ובמוניטין שלהם. הם שרדו בשלמות מול הלחץ המוסלמי, ומשמשים כיום דוגמה נאה ליכולת הארכיטקטונית והעיטורית הגבוהה של הממלכה. בקרבת המקדשים ניצב המקדש הג'אייני סרוונה בלאגולה (Sravana Belagola) ובו פסלו הענק בגובה 20 מטרים של הנזיר הג'אייני גומטשווארה, ממייסדי הדת. כל תושבי העיירה לצד המקדש הם מאמיני דת הג'איין.

ויג'אינאגרה

ויג'אינאגרה (Vijayanagara), הידועה יותר בשם המפי (Hampi) – שמו של אחד הכפרים שלידה, היא האתר הארכיאולוגי הגדול ביותר בהודו ומהגדולים באסיה. העיר הייתה בירתה של שושלת סנגמה, שהקימה את הגדולה בממלכות דרום הודו, עד שנהרסה על ידי צבאות קואליציה של ממלכות מוסלמיות במרכז הודו ב-1565. העיר נבנתה בחלקת ארץ יפהפייה, בין גבעות סלעיות, על גדת נהר טונגבדרה (Tungabhadra). למרות ההרס שחוותה, שרדו בה מקדשים לרוב, ארמונות, מרחצאות ואף אורוות לפילים.

פונה

פונה (Pune) היא מרכז תעשייה, מסחר וחינוך – מהחשובים בהודו. העיר הייתה בירתה של שושלת פשווה, עד לכיבושה בידי הבריטים ב-1818. בחלקה העתיק של העיר, בתוך סבך הרחובות והסמטאות ובין בתי הלבנים המסורתיים, שוכנים המבצר המרשים של הפשווה ומקדשים לרוב. בחלקה החדש יותר משתקף השלטון הבריטי, בין היתר – בבית הכנסת אוהל דויד, שהוא מהגדולים בהודו, ובכנסיות. היום פועל בפונה האשראם המפורסם של אושו. ממערב לעיר שוכנות המערות הבודהיסטיות של קרלה (Karla) ובג'ה (Bhaja) שנחצבו לפני כאלפיים שנה – מהעתיקות בהודו – והן משקפות את סגנון הבתים בתקופת חציבתן.

קראלה

מדינת קראלה (Kerala) משתרעת לאורך החוף הדרומי-מערבי של הודו. זהו חוף חולי, לבן, עטור דקלי קוקוס יפים. על החוף בנויים כפרי דייגים רבים, ובעורפו יש רצועה חקלאית בה מגדלים בעיקר אורז שמשקים מנהרות ומלגונות. על האיים שבתוך הלגונות בנויים בתים מוקפים בצמחייה טרופית, כמו דגמים פזורים של גן עדן.

ריקוד קטאקאלי האופייני לאזור זה מבוסס על סיפורים מן האפוסים ההינדואיסטיים – רמיאנה ומהבהראטה. הרקדנים הם גברים בתפקידי נשים, מאופרים בצבעוניות מרשימה ביותר.

קוצ'י

קוצ'י (Kochi) המוכרת יותר בשמה הקודם קוצ'ין, היא עיר גדולה על שפת הים במדינת קראלה. כיום נותרו בה מבנים מהתקופות הקולוניאליות שידעה קוצ'ין – הפורטוגלית, ההולנדית והאנגלית. באזור העתיק של העיר, לאורך החוף, ניצבות שורות של רשתות דיג על כלונסאות צולבות ולידן שוק דגים. בקוצ'ין התגוררה קהילה יהודית גדולה, שרוב מניינה עלה לארץ בשנות החמישים. המעטים שנותרו מתגוררים ב"רחוב היהודים", ויש להם בית כנסת קטן ומעוטר מן המאה ה-16. לפי מסורת מסוימת, ראשוני הקהילה היהודית הגיעו לכאן באמצע המאה הראשונה לספירה, אך סביר יותר, שהקהילה כאן התפתחה מהמאה ה-8, סביב מושבת סוחרים מן המזרח התיכון, על דרכי התבלינים מן המזרח הרחוק.

פריאר

הדרך לשמורת פריאר (Periyar Wildlife Sanctuary) עולה מהמישורים החמים אל מרומי הרי הגת. הנוף משתנה בהדרגה, ופסיפס שדות האורז האינסופי מתחלף בנופים הרריים, מכוסים יער טרופי. שמורת פריאר היא מן היפות בהודו. כאן ניתן לפגוש איילי סמבר, ביזונים, פילי בר, עופות מים רבים ואולי גם טיגריסים.

מהבליפורם

מהבליפורם (Mahabalipuram) היא עיירה קטנה של סתתי אבן, על חוף הים החולי, העטור דקלי קוקוס. זה אחד המקומות החשובים ביותר בדרום הודו לאספקת פסלי אלים למקדשים. במאות 5-4 נבנו במהבליפורם מקדשי האבן ההינדואיסטיים הראשונים. המקום שימש מאז מעין מעבדת ניסוי לבנייה באבן. על החוף ניצבים שני מקדשי ים, מהבודדים בהודו. המקדשים הם בני 1500 ו-1600 שנה. בזמני הגֵאות הם מוקפים במי הים, ויוצרים, יחד עם קו החוף הציורי, תמונה יפה מאין כמוה.

מדוראי

מזה כ-2,500 שנה משמשת מדוראי (Madurai) כאחד ממרכזי לימוד תורת ההינדואיזם הגדולים בהודו. על אף שהעיר תוססת מאוד, יש בה אווירה מיוחדת, בזכות המתחם הקדוש שבלִבה. המתחם מוקדש למינאקשי, אשת שיווה. מדי ערב מוכנס פסלו של שיווה "לישון אצל רעייתו", ומדי בוקר מוּציאים אותו החוצה. בכניסה אל המקדש ניצבים מגדלים גבוהים – יצירת אמנות המפארת את הנסיך המקומי שבנה את המקדש.

טירוצ'ירפלי

טירוצ'ירפלי (Tiruchirppalli) היא עיר שדה טאמילית, שהתפרסמה בזכות מקדש שריראנגאם (Srirangam) השוכן בקרבתה. המקדש, הממוקם על אי בלב נהר קדוש, הוא אחד הגדולים בהודו. שבעה מעגלי חומות קונצנטריים מקיפים את המקדש, שגודלו כעיר קטנה; בתוכם רובעי מגורים, חנויות ואפילו כבישים, הנמצאים בכפיפה אחת עם קודשי-קודשים.

חולמים על טיול בהודו?

החברה הגיאוגרפית מציעה טיולים מאורגנים להודו ובניית טיולים פרטיים להודו לנוסע העצמאי, ע"י המומחים שלנו למדינות מזרח-אסיה.

למידע נוסף התקשרו 03-5639000 או מלאו את הטופס מטה.


צור קשר

נא למלא שם בעברית בלבד


טופס ליד כללי
שם *
שם משפחה *
טלפון *
דואר אלקטרוני *
מתעניין ב
יעד מבוקש
מועד מבוקש
formtype
pageid
fromurl
senttoemail
תיאור
חומר שיווקי מהאתר

כתבות מומלצות