אתרים נבחרים בבורמה

אתרים נבחרים בבורמה

מאת החברה הגיאוגרפית

אגם אינלה

ברמת שאן, בין טורי הרים גבוהים, שוכן אגם אינלה (Inle) הצר והארוך. על חופיו הצרים שזורים, כמו במחרוזת, כפרים קטנים של בני אינתה, וכל כפר מארח אחת לחמישה ימים שוק נייד. 
בערי החוף של האגם, טאונג'י וניאונג שווה (Taunggyi, Nyaung Shwe), פועלים מפעלים קטנים לייצור סיגרים מעלי בננה, בתי אריגה ובתי מלאכה מסורתיים. התנועה על פני האגם ובתעלות המרשתות את ביצות השוליים נעשית בסירות. את סירות הדיג שטוחות התחתית משיטים בחתירה במשוט אחד, שהחותר מפעיל ברגלו בעודו עומד.
בלב האגם פזורים איים קטנים ועליהם ניצבים מקדשים. הנודע מכולם הוא מקדש עשוי עץ טיק מהמאה ה-12, מקדש גה-פה-צ'נג (Nga Phe Kyaung), שאת האטרקציה המשעשעת בו מספקים נזיריו מאלפי החתולים.
הפתעות נוספות באגם מספקות הערוגות הצפות. בהיעדר אדמה על החוף, אוספים בני האינתה צמחים מקרקעית האגם ומערבבים אותם בבוץ. את הרקבובית הצפה הזו הם קושרים לעמודוני עץ, ועל המשטחים הצפים והמתנדנדים האלה הם זורעים ושותלים ירקות, כמו היו אלה ערוגות רגילות על קרקע מוצקה.

איירוואדי

הנהר איירוואדי מרכזי לתרבותה של בורמה ולחייה. כמו הנהר הצהוב, שסביבו צמחה תרבות סין, וכמו המקונג, אבי התרבויות של לאוס ושל קמבודיה, כך הנהר איירוואדי (Ayeyarwadi) במיאנמר. משחר ההיסטוריה שימש הנהר שמקורותיו בהימלאיה עורק חיים ראשי. הערים שנבנו על חופיו, המרחבים החקלאיים שהשתרעו באגנו, מערכת התחבורה המשוכללת שהתפתחה בין זרועותיו, יובליו ואפיקו הראשי – כל אלה טוו חוטים באריג ההיסטורי המורכב, ממנו צמחה מיאנמר. גם היום, כאשר מיאנמר נמצאת "בקצה ההיסטוריה" שלה, לכאורה, ממלא הנהר את אותו התפקיד בדיוק. שיט לאורכו מספק לנו חלון הצצה אל תמונות מחיי הבורמים, מחוץ לצירי התנועה השגרתיים של התיירים.

באגו

באגו (Bago) היא עיר מקדשים. בעברה שימשה כבירת ממלכת המוֹן, אחד העמים הגדולים בפסיפס עמיה של בורמה. סביבתה חקלאית, ומלוא כל העין משתרעים שדות אורז המושקים במאות-אלפי תעלות מים, מן הדלתה של נהר רנגון ונהר האיירוואדי. בין מקדשיה הרבים של באגו, שפסלי צ'ינטה – דרקוני-נמר – גדולים שומרים על מבואותיהם, שוכן מקדש שווטאליונג (Shwetaleung), ובו פסלו השוכב של בודהא, שאורכו 55 מטרים. באגו משמשת כמרכז מסחר ושוק לכפרי הסביבה, בהם כפרי קדרים, כפרי אורגים וכפרי צורפים.

בגאן

העיר בגאן שנקראת לעיתים פגאן Bagan/Pagan – ששוכנת על גדת נהר האיירוואדי היא עיר המקדשים האבודה של מיאנמר. עיר זו נחשבת אחד האתרים המרתקים והיפים בעולם כולו. בין המאה ה-11 למאה ה-13 הייתה כאן, על פני המישור דמוי הסוואנה, בירת מיאנמר עילית. אלפי מקדשים וסטופות נבנו בה וננטשו כאשר הממלכה התמוטטה. כמה מן המקדשים עדיין פעילים, וברבים מהם, גם בנטושים, אפשר לראות יצירות מופת ארכיטקטוניות ואמנותיות – ציורים, גילופים, פסלים ועוד. בגאן שייכת לרשימה מצומצמת ונבחרת של אתרים בעולם, שהוכרזו על ידי אונסק"ו בעלי חשיבות עליונה למורשת העולמית. בין הנודעים והחשובים במקדשיה – אננדה ושווזיגון (Ananda, Shwezigon)  .

הר פופה

ממזרח לבגאן מתנשא הר הגעש הכבוי הר פופה (Popa). על ההר ניצב מקדש, הנודע בטקסי הטרנסווסטיטים הנערכים בו מדי פעם. ההר והמקדש הם המשכן החשוב ביותר לנאטים (Nats) – השדים והרוחות של מיאנמר, שלהם עבדו הבורמים בעבר, לפני עידן הבודהיזם, והיום הם ממשיכים לסגוד להם לצד הפולחן הבודהיסטי.

ינגון

ינגון (Yangon) הוא שמה החדש של רנגון בירת מיאנמר (בורמה לשעבר). כ-4,000,000 תושבים חיים בעיר על גדת נהר רנגון. אין בה כמעט פקקי תנועה, אין בה המולת עיר גדולה, ועל קו הרקיע שלה בולטים יותר צריחי סטופות מגורדי שחקים. רבעיה מופרדים בגנים ובאגמים, ותושביה הם מהעניים ביותר באסיה. כאן בנויה הסטופה הענקית שוודגון Shwedagon – מקדש הזהב, שהיא מערכת שלמה של סטופות ומקדשים נלווים. המכלול הבנוי מדמה תבנית קוסמולוגית של היקום ושל עונות השנה. ציפוי הזהב מואר בלילה ומשווה למקדש עוצמה ועושר, הרבה מעבר להשגתם של המוני המאמינים, הנוהרים אליו ללא הרף. בעיר ינגון פועלים כמה שווקים, שהגדול בהם הוא שוק סקוט, ובו ממוקמת בורסת אבני החן הגדולה של הארץ, שכן במיאנמר כורים אבני חן נדירות כספיר, אודם, אמרלד ועוד.

לאשיו

העיר לאשיו (Lashio) שוכנת בלב אזור הג'ונגלים ההררי של מדינת שאן. מזה דורות תופסת העיר עמדת מפתח על המעבר המפותל מיונאן שבסין אל לב מיאנמר. מסיבה זו שימשה העיר כמוקד קרבות, גם בעשורים האחרונים, בין הממשלה לבין צבאות השבטים והעמים של מדינת שאן המנסים להיבדל ממיאנמר. בין אלה בולטים בעיקר איקן ו-ווה.
לאשיו ההררית מאוכלסת בעיקר בסינים, ובה מתרחש המעבר התרבותי והפולחני ההדרגתי מסין למיאנמר. ייחוד נוסף של העיר הוא מיקומה – על הנתיב המפורסם של "דרך בורמה" מימי מלחמת העולם השנייה.

מנדליי וסביבותיה

מנדליי (Mandalay) היא העיר השנייה בגודלה במיאנמר ושימשה כבירתה המלכותית, עד שהאנגלים כבשו אותה וסיפחו את בורמה להודו. מתחם הארמון הגדול המוקף גנים, חומה ומגדלים בולט עד היום בלב העיר. מנדליי שימשה כיעדה הסופי של "דרך בורמה" בימי מלחמת העולם השנייה. היא בנויה על שפת הנהר איירוואדי, וברציפיה יש פעילות בלתי פוסקת של סירות, אנשי סירות ועגלות עץ רתומות לשוורים, שפורקות וטוענות סחורה. בין מקדשיה הגדולים והחשובים שוכן מקדש מאהאמוני   (Mahamuni) – הבודהא הגדול, שבשל קדושתו היתרה כוסה בידי מאמינים בעלי זהב רבים מספור, עד שצורת גופו עוותה לחלוטין והוא נראה רחוק מאוד מתבניתו המוכרת של בודהא. סביב מנדליי פרושים כמה אתרים בעלי חשיבות מרובה: גבעת מנדליי, שממנה יש תצפית נפלאה על הסביבה; גשר העץ הארוך בעולם או-בין (U Bein), המתוח מעל האגם העונתי טאונגטאמאן (Taungthaman); מקדש הענק הלא גמור במינגון (Mingun) ועוד.
ככל ערי הארץ, גם מנדליי היא מרכז של פרובינציה חקלאית. בין המקומות הנודעים בסביבתה נמצאים עיר מאות המקדשים הלבנים, סגאינג (Sagaing), שהיא אחד הביטויים המרשימים ביותר באסיה לעוצמתה של האמונה הדתית העממית; תחנת הנופש הבריטית ההררית מאימיו (Maymyo) – ששמה האמיתי הוא פיין-או-לווין (Pyin U Lwin) – ובה גנים יפים ואתרי נופש קולוניאליים, והיא מוקפת גבעות ומפלי מים ועוד.

פינדאיה

פינדאיה (Pindaya) היא עיירה קטנה ברמת שאן (Shan) שבמזרח מיאנמר. בעיירה, השוכנת למרגלות גבעות גבוהות ובלב נוף חקלאי נהדר, מנוקד בחורשות טבעיות, יש אגם מלאכותי קטן, שנחשב לאגם קדוש, ולצידו צומחת חורשה גדולה של עצי בניאן ענקיים עתיקים. החורשה והאגם הקטן הם דימוי מתחום הקוסמולוגיה הבודהיסטית ומסמלים גם שלבים בחיי בודהא, בהיטהרותו ובדרך הלימוד שלו. מעל העיירה פעורה מערה טבעית גדולה, שאלפי פסלים של בודהא חצובים בה. יש ביניהם גם כאלה, שהובאו למערה כמנחת עולי רגל במשך דורות רבים. אפשר ללמוד באמצעותם לא מעט על התפתחות הסגנונות השונים באמנות הקישוט הדתית הבורמית.

צ'אקטיו

בקצה הדלתא של נהר האיירוואדי מתרומם ההר שעליו נמצא סלע הזהב – צ'אקטיו (Kiaiktiyo), אחד המקודשים והחשובים בבורמה. סטופה קטנה ניצבת על קודקוד סלע ענק – בולדר מוזהב הנראה כעומד ליפול. המאמינים הבודהיסטיים העולים לרגל לסלע משוכנעים ששערה משיער ראשו של בודהא, הנשמרת במקדש, היא המאזנת את הסלע. אור הזריחה הוורוד על פני סלע הזהב ושיירות המטפסים בהר כדי לראות אותו הם המקנים למקום את אווירתו המיוחדת.

קלאו

קלאו (Kalaw) היא עיירה ברמת שאן שבמזרח מיאנמר. העיירה שימשה כאתר נופש ומרגוע לפקידות הבריטית בימי שלטונם בארץ. לכאן היו "נמלטים" מפני החום והלחות המעיקים של רנגון. העיירה היא מוקד שוק והתכנסות שבועית מסורתית של בני העמים והשבטים מן הסביבה הקרובה: פא-או (Pa-O), שגבריהם נושאים עמם דרך קבע תרמילי בד צבעוניים, ארוגים ורקומים, פלאונג (Palaung), שנשותיהם מתנאות בחגורות מותניים עשירות ורבות עיטורים, בענקי צוואר ובקישוטי ראש צבעוניים מאוד, וכן גם בני השבט דאנו (Danu), שנשותיהם עונדות צמידי נחושת רבים על זרועותיהן ועל שוקיהן.

שאן

בשולי הרמה הגבוהה של שאן (Shan), שרובה סגור עדיין בפני זרים, משתרע אזור הגבעות של שבטי העם פלאונג (Palaung). גברי העם הזה לבושים טוניקות כהות מקושטות באדום ונושאים דרך קבע תרמילי צד ארוגים ורקומים. נשותיהם עדויות תכשיטים כבדים וצניפי ראש מצועצעים, המבטאים את מעמדן החברתי ומצבן המשפחתי. תושבי כפרי פלאונג יורדים מן הגבעות אל עיר המחוז קאלאו ואל העיר הקדושה פינדאיה. שם, מעל אגם קדוש, מתנשא הר שבצלעו פעורה מערה קרסטית ענקית; במערה הזו, שהייתה בעבר הרחוק אתר קדוש אנימיסטי, יש היום מקדש בודהא ענק, שעיקרו גלריות של אלפי פסלים של בודהא מתקופות שונות, בשלל צורות  וגדלים.

חולמים על טיול בבורמה?

החברה הגיאוגרפית מציעה טיולים מאורגנים בבורמה ובניית טיולים פרטיים לבורמה לנוסע העצמאי, ע"י המומחים שלנו למזרח הרחוק.
מידע נוסף התקשרו: 03-5639000 או מלאו את הטופס מטה.


צור קשר

טופס ליד כללי
שם *
שם משפחה *
טלפון *
דואר אלקטרוני *
מתעניין ב
יעד מבוקש
מועד מבוקש
formtype
pageid
fromurl
senttoemail
תיאור
חומר שיווקי מהאתר

כתבות מומלצות