אתרים נבחרים בסין

בייג’ינג

העיר בייג’ינג (Beijing) היא בירתה של סין ומשמשת מאז המאה ה-15 כמרכז הפוליטי והתרבותי שלה. העיר הענקית והמודרנית ניצבת בצומת בעל חשיבות היסטורית, החולשת על המעברים החשובים ממונגוליה אל מישורי הלס בצפונה של סין.
בייג’ינג היא עיר מונומנטלית. בעבר בלטו בה במיוחד כיכרות ענק, עיר פנימית ששימשה כארמון הקיסר, מקדשים ופגודות, גנים ציבוריים, מוזיאונים ואקדמיות. היום נוספו על כל אלה גם מרכזי עסקים מודרניים, גורדי שחקים שעיצבו מיטב הארכיטקטים מכל העולם, שדרות רחבות וארוכות ומוסדות ציבור. בלבה של העיר – כיכר טיאן-אן-מן, היא כיכר “השלום השמיימי”, מול חומת “העיר האסורה”. מצפון לעיר מתנשאת שרשרת הרים, ועליהם בנויה חומת סין הנודעת, שאורכה כ-6,000 קילומטרים! למרגלות הרים אלה קבורים הקיסרים של שושלת מינג הזוהרת ו”דרך הרוחות” מובילה אליהם.

גאנסו

זוהי הפרובינציה ה”אמיתית” של סין. כאן נפגשים מדבר גאנסו (Gansu) המכוסה בדיונות הגדולות בעולם ובימות מלח, עם הרים מושלגים ויערות-עד שמשמשים כבית גידולה ומקלט לפנדה הנדירה. זוהי ארץ מפגש בין מוסלמים לדאואיסטים. בודהיזם טיבטי נפגש כאן עם הקונפוציאניות הסינית. שווקים של נוודים –  מונגולים, טיבטים וחוֵוי – נערכים בצל מפעלי חקלאות והשקיה ענקיים של מעלה הנהר הצהוב (Huang He) באזור לאנג’ואו (Lanzhou) וגם סמוך למקדשים טיבטיים גדולים בלברנג (La Brang).

גווילין

זה כאלפיים שנה גווילין (Guilin) היא מושג באמנות הסינית ומושא לשירה ולציור. מעמדה הדרמטי נוצר בשל נופיה יוצאי הדופן; הסינים אומרים עליהם שהם “היפים בעולם”. אלפי גבעות והרים חרוטיים, מכוסים ביערות, מתרוממים מתוך עמק הנהר לי, שלחופו שוכנת העיר גווילין. הם נראים כדגם, שממנו שאבו ציירי סין את השראתם בציירם נופי הרים.

ג’יו ג’אי גואו (Jiu Zhai Gou)

שמורת טבע יפהפייה בצפון סצ’ואן, בגבולה המזרחי של טיבט ההיסטורית. השמורה משתרעת על פני עמק בצורת האות Y, ובה יער מעורב של עצים רחבי עלים ומחטניים; היער הוא מקלט טבעי – אחד האחרונים עלי אדמות – לדובי הפנדה. קרקעית העמק משובצת אגמים קטנים ובריכות, והמינרלים שבמים מעניקים לבריכות גוונים של טורקיז וכחול עמוק. הבריכות מחוברות זו לזו במפלים ובתעלות טבעיות.

דרך המשי והמדבריות התורכיים של סין

דרך המשי והמדבריות נמצאים בחלקה המערבי של הארץ. שטחה של סין המדברית שווה לכמחצית שטחה של אירופה, אך הוא נטול אוכלוסייה כמעט. רוב תושבי מערב המדינה בחבל שינג’יאנג (Xingiang) – הם עמים ממוצא תורכי-מונגולי: אויגורים, קזחים, תורכמנים, אוזבקים ועוד.
מערבה של סין הוא המדבר, שראשיתו בגובי וסופו בערבות, בואכה הים הכספי. מעטים בו נאות המדבר ומעטים בו שרידי העבר. אך השרידים של ערים קדומות כמו חוטן (Khotan) וירקנד
(Yarkand) משתלבים בערי השוק הציוריות קאשגר (Kashgar), אורומצ’י (Urumqi), טורפאן
(Turpan) ודון חואנג (Dun Huang) –  כולן על ציר הדרך העתיקה, היא דרך הסוסים הגדולה. האירופים נתנו לדרך הזו במאה ה-19 את שמה הציורי המפורסם – דרך המשי.

ההר הצהוב

ההר הצהוב הוא גוש הררי עשוי גרניט במזרח סין. ההר נמנה עם ההרים הקדושים לבודהיסטים ולדאואיסטים בסין. הצורות המיוחדות של צוקיו, עצי האורן האנדמיים להר, בריכות המים, המפלים הקטנים והעננים המשייטים תדיר בין פסגותיו ונקיקיו – כל אלה הם אבן שואבת לסינים, העולים לרגל אל ההר וגודשים בהמוניהם את כל שביליו ופינותיו.

הונג קונג

שמו האמיתי של האי הוא שיאנג גאנג (Xyang Gang) – “אי הבושם”. בשנת 1998, 99 שנים אחרי שבריטניה השפילה את סין והכריחה אותה לוותר על האי ועל קטע מן החוף שביבשת מולו, שנקרא קאולון (Kow Loon) חזרה הונג קונג בטקסיות ראוותנית אל חיק המולדת. האי הפך כבר מזמן למרכז בנקאות וסחר עולמי, עיר של גורדי שחקים בעלת שירותים ותחבורה ברמה מערבית גבוהה ו”בירת הקניות” של אסיה. עתה מקפידים הסינים לקיים כאן משטר של נאמנות פוליטית, עם חופש כלכלי מוחלט. הונג קונג היא תופעה פוליטית, חברתית, כלכלית וארכיטקטונית חד-פעמית, שהשינויים הדרמטיים מתרחשים בה לנגד עינינו, במעבר ממושבה בריטית לחלון ראווה סיני.

יונאן

יונאן היא אחת הפרובינציות המגוונות והמרתקות ביותר בסין. היא גם הייתה האחרונה שכבש הצבא האדום הסיני ב-1953. אוכלוסייתה מורכבת, ברובה, מבני עשרות מיעוטים שאינם ממוצא סיני; הם מונגולים, טיבטו-בורמים ותאים. עמי יונאן חיים בפסיפס גיאוגרפי מגוון: על מורדות ההימלאיה, בעמקים סגורים וחבויים, בין יערות עצי מחט, במישורי נהר המקונג, ביערות גשם טרופיים ועל רמות סלעיות וסחופות. בין נופיה הקרסטיים המרשימים של הפרובינציה נמצא יער האבן שילין, לא רחוק מבירתה, קונמינג. העיר העשירה במקדשים שוכנת על שפת אגם קונמינג. אגם ציורי אחר ביונאן הוא אגם ארחאי (Erhai), שעל שפתו בנויה דאלי (Dali), בירת מיעוט הבאי. באזור המערבי, המרוחק, של יונאן נמצאת ליג’יאנג (Lijiang), בירת מיעוט הנאשי (Naxi) –  אחת התרבויות המטריארכליות האחרונות בעולם. העיר העתיקה, המרושתת תעלות של מי קרחונים, הוכרזה על ידי אונסק”ו “אתר מורשת עולמית”, והיא משומרת על כל תו ותג שבה – על סמטאותיה, בתי העץ שלה ושווקיה הססגוניים.

מזרח סין הקלאסית

פרובינציות גי’אנגסו (Jiangsu), דזג’יאנג (Zhejiang) ואנחווי (Anhui) הן מפגש העושר הטמון באדמתה החקלאית של סין. באזור זה נראה נופים מגוונים של הרים ויערות, ערים שהיו פעם בירות של ממלכות וערי מחוז של נסיכים ואצילים. במזרח סין הקלאסית שוכנת עיר הגנים הקיסרית העתיקה האנג ג’ואו וערי התעלות – מעין ונציות סיניות – סוג’ואו, וושי, וטונגלי. זה גם שטח הביצות של דלתת היאנג צה, שחוצה אותו התעלה הגדולה, השווה בערכה הארכיטקטוני לחומת סין.

סצ’ואן

הפרובינציה של  סצ’ואן (Sichuan) היא הלב הפועם של התרבות במערב סין. פירוש שמה הוא “ארבעה נהרות”, וכאן נפגשים ארבעה מיובליו של הגדול בנהרות סין, היאנג צה – ערש לאסכולות מיוחדות של שירה, פילוסופיה וציור ומולדתם של ענקי רוח סיניים בכל הדורות. עמק סצ’ואן הוא גם סל האורז של מערב סין, בית יוצר למטבח ייחודי, לאמנות רקמה ואריגה במשי וביתם של עשרות מיעוטים. בירת סצ’ואן היא צ’נגדו (Chengdu) – עיר של שווקים, של אקדמיות ושל אווירה. בלִבה של הארץ שוכנים אמיי שאן (Emeishan) – הר קדוש, הטובל בצמחייה שמנזרים בודהיסטיים חבויים בה; לה שאן (Leshan) – אתר בודהיסטי חשוב ביותר בסין, בזכות פסל בודהא ענק שגובהו 71 מטרים, החצוב בסלע במצוק הצופה אל הנהר; עמק הפסלים של דאדזו (Dazu) , מפעלי מים קדומים ויערות מקלט של הפנדה.

שנגחאי

שנגחאי היא העיר הגדולה והמודרנית ביותר בסין, ערש המהפכות הסיניות במאה ה-20, המקור לאידיאולוגיה של המשטר וכרך עסקים בינלאומי ענק, על גדות נהר הואנג פו. העיר הרועשת והתוססת הזו הפכה, תוך פחות ממאה שנה, מעיירת דייגים צנועה לעיר מושבם של סוחרים ואנשי צבא אירופיים, שכפו את נוכחותם על סין במאה ה-19 ובנו כאן רבעים ושכונות בסגנון אירופי. בעורפם של המבנים הקולוניאליים מתנשאים היום מגדליה המודרניים, המעוצבים להפליא, של שנגחאי המודרנית; מול הרובע העתיק הזעיר שלה, על גניו ומקדשיו המסורתיים, שוכן מוזיאון שנגחאי – החשוב והעשיר בממצאים. שנגחאי היא עיר של ניגודים: מחלפים מודרניים מול סמטאות צרות, תחבורת פאר של עשירים מופלגים מול עגלות מרופטות של סבלים קשי יום, משכנות עוני ורבעים דלים מול מגדלי תקשורת נוצצים, מלונות פאר ומרכז עסקים ובורסה – כל אלה הופכים את שנגחאי לחוויה מרכזית בפענוח תרבותה של סין.

שיאן

שיאן – עיר השלום המערבי שוכנת בלב מישור הלס של סין התיכונה. סביבה פזורים שרידי הבירות השונות של קיסרות סין הקדומה, שהנודעת והחשובה שבהן הייתה צ’אנג אן. בירה חשובה נוספת היא שיאן יאנג, ממנה יצאה בשורת האיחוד, שהפכה שש ממלכות ונסיכויות דוברות סינית לקיסרות ענק. כאן שלט הקיסר, שבנה את החומה הגדולה ושבמאוזוליאום שלו נחשפו אלפי חיילים וסוסים מחרס, כולם בגודל טבעי ובסדר קרבי, כשל משמר המוות של הקיסר. הרובע העתיק של שיאן נמצא מאחורי מגדל התוף העתיק שלה וסביב מסגדה העתיק, הציורי. זהו אחד המוקדים החשובים של האסלאם הסיני והוא מרכז לפעילות ענפה – של שוק עתיקות, שוקי מזון והמוני מסעדות עממיות, קטנות.

חולמים על טיול בסין?

החברה הגיאוגרפית מציעה טיולים מאורגנים לסין ובניית טיולים פרטיים לסין לנוסע העצמאי, ע”י המומחים שלנו למזרח הרחוק.
למידע נוסף התקשרו: 03-5639000 או מלאו את הטופס מטה.