ספארי צלילה קסום באי זנזיבר

לאן אתם? שאלה הבודקת הבטחונית בנתב”ג. “לזנזיבר” קרנו אליה בפרצופים מאושרים. רק השם שהתגלגל בפינו טמן בחובו הבטחה אקזוטית קסומה.

התרגשות של התחלה

טיסה ישירה של פחות משש שעות והנה אנחנו כאן, בעולם אחר לחלוטין, בשדה התעופה הקטנטן והאיטי של זנזיבר סיטי, מחכים לתיקים ומחשבים כמה אלפי שילינג טנזנים שווים הדולרים שלנו. הדברים אמנם התנהלו בקצב אפריקאי, או “פולה פולה” (לאט לאט) כמו שאומרים בסווהילית, אבל לבסוף העמסנו הכל על האוטובוס ושמנו פעמינו צפונה אל נונגווי, הכפר הצפוני ביותר באי, המתהדר בחופים הטובים ביותר ובגישה הנוחה ביותר אל אתרי הצלילה היפים שיש לאי להציע.

החושך ירד ומחלונות האוטובוס יכולנו לראות את המסעדות המקומיות הצפופות (הקיבנדות) בשולי הדרך ואת שלל הרכבים, במיוחד מוניות השירות האופייניות לטנזניה, ה”דלה-דלה”, עמוסות לעייפה בבני אדם, מצרכים ולעתים גם כמה חיות משק מזדמנות. לבסוף הגענו אל יעדנו, מלון Amaan Bungalows מסביר הפנים, שעתיד להיות ביתנו בשבוע הקרוב. החבר’ה התפזרו לחדרים וקריאות ההתפעלות לא איחרו להגיע. השמש כבר מזמן שקעה, אך החדרים, אשר ממוקמים ממש מעל קו החוף, מצליחים לרגש בכל פעם מחדש. הרעש וההמולה של הדרך פינו את מקומם לרחש הגלים וזו הייתה הזדמנות מצויינת לשבת לארוחת ערב, המאפשרת תצפית טובה לקו הים הנסוג בשעת השפל ולהרים כוסית לכבוד טיול חדש שרק מתחיל.

צלילות ראשונות בזנזיבר ומפגש עם דולפינים

למחרת בבוקר היה המראה מחלון החדר מרגש אף יותר – גווני הטורקיז של המים נתגלו בכל הדרם וסירות מקומיות השתלבו נפלא בתמונות הראשונות של הבוקר. אין ספק שיש משהו בשילוב הצבעים הנדיר הזה בין כחול טורקיז צלול וחול לבן, שמעמיק את ההרגשה שהגעת לגן עדן. בארוחת הבוקר, על צלחת של פירות טרופים מול הכחול הכחול הזה, כבר הסכמנו כולנו שהחיים הם בהחלט יפים.

במועדון הצלילה Divine Diving כבר חיכתה לנו דניס בחיוך רחב, ועזרה לנו לארגן את הציוד ולמלא את הטפסים. המועדון הוא בבעלות ישראלית כך שכל הארגונים, הבעיות וההתנהלות הופכים פתאום קלים ונעימים יותר. פגשנו את עלי ומדוגו, שני הדייבמאסטרים שלנו, את סלמיני הקפטן ורג’אבו, עוזרו הנאמן, ויצאנו מזרחה לספארי צלילה ראשון בטיול, באי המפורסם מנמבה. מנמבה הוא אי קטן הנמצא בבעלות פרטית ולכן אי אפשר לעגון בו, אבל שוניות האלמוגים המקיפות אותו מושכות מבקרים רבים. למרות שהייתה זו צלילה ראשונה, התנאים הנוחים והמים הצלולים אפשרו לנו ליהנות ממנה במלואה – פרט לריף הססגוני שנגלה לפנינו, שמחנו לפגוש גם שני צבים ירוקים שהחליטו לקפוץ לביקור, פתיונאי (פרוגפיש) אדום ועסיסי, ואפילו כרישון חול צעיר שהתחבא מתחת למקבץ של אלמוגים. ואם לא די בכך גם פגשנו בחשופית מסוג רקדנית ספרדייה, שהייתה גדולה כל כך שהיה קשה לזהות כי זו בסך הכל חשופית. יצאנו מהמים עמוסי חוויות לניחוח מנגו טרי שזה עתה נחתך וחיכה לנו פרוס ומזמין על הצלחת. אחרי שהשבנו נפשנו במנגו ובסופגניות מקומיות הקרויות ווישטי, היינו מוכנים לצלילה השנייה ליד מנמבה. הריף העשיר והצבעוני ושלל דגים במגוון גדלים וצורות היוו המשך נפלא לצלילה המוצלחת הראשונה, ואנחנו יצאנו עייפים אך מרוצים אל הסירה, עליה כבר ערך לנו הצוות מגש של צ’פאטים ממולאים בגבינה ובירקות לצד בננות ותפוזים. עוד לא סיימנו את הצ’פאטי וצעקה אדירה נשמעה באוויר: “דולפינים!!”, ואכן להקת דולפינים שמחה התלוותה אלינו למספר דקות בשחייה מלאת חן. הזריזים שבינינו הספיקו לקלוט במצלמתם את הלהקה העליזה. קשה לתאר את האושר שמוליד מפגש שכזה.
חזרנו מלאי חוויות וניהנו מהשקיעה הראשונה והמקסימה שלנו בנונגווי.

צלילה בטומבטו, האי המכושף

גם למחרת הרחקנו עד למנמבה. הפעם צללנו באתר הקרוי ה Big wall, שהוא אחד האתרים העמוקים באזור ובשל כך גם טומן בחובו הבטחה לצפות בכרישים. לצערנו לא הצלחנו לאתר את כרישי ה white tip שנצפו שם יום קודם, אבל התנחמנו בלהקות עצומות של דגי פלטקס וצניניות, מגוון מרשים של מורנות, זהרונים, לובסטרים עצומים ואפילו מחבטן קטן ונחמד. הפסקה קלה, מגש עמוס מנגו, וצללנו בחזרה לשפע האלמוגים המהמם של הריף misoli, לצלילת דריפט שכמו נלקחה מהאגדות. הדולפינים לא אכזבו גם הפעם וקפצו להגיד שלום ממש לפני שעזבנו את מנמבה.

קיבלנו את השבת עם קידוש וחלה (למה יש ישראלים בכפר, אם לא בכדי ללמד את המקומיים לאפות חלות לשבת?) וצפינו להנאתנו בטקס הדייג של נשות הכפר – שיתוף פעולה חינני הנעשה בחיוך ובשמחה, אגב שירה וריקודים ולאחריו חלוקת השלל – כל אחת והמגיע לה. לאחר שתם הטקס הלכנו גם אנחנו לקבל את המגיע לנו וזללנו שפע של דגים ופירות ים.

את היום הרביעי גדשנו בחוויות מעל ומתחת למים: התחלנו השכם בבוקר בהפלגה אל האי טומבטו. טומבטו נחשב לאי מכושף אשר מוטלת קללה על המבקרים בו. מדריכי צלילה רבים נשבעים ששמעו את קולות המתים מתחת למים ועל כן האתר הראשון בו צללנו נקרא Shitani, שזו המילה הסווהילית לשטן. רוחות ומתים לא פגשנו שם למטה, אבל ייתכן כי הסתנוורנו מן הריף המדהים שנגלה לעינינו ולא היה לנו פנאי לחפש אותם. קולות דווקא כן שמענו, אבל קל היה לזהות שאלה קולות שירה של צוללים ישראלים מאושרים, ששפר מזלם לצלול בכל היופי הזה. קצת לפני הסוף, מבעד לעננת דגיגים, התגלה לו אורח גדול במיוחד – צב ביישן ועצום שמצא לו מסתור מן ההמולה.

מפגשים אפריקאים מעל ומתחת למים

הצלילה השנייה ב Mwana wa Mwana (התינוק של התינוק) הצליחה, לא ברור איך, להתעלות על הראשונה. שפעת הדגים ומרבדי האלמוגים הילכו עלינו קסם והתקשנו לעזוב את המים. רק מה? היו גם מראות מחוץ למים שדרשו התייחסות ואנחנו, מטיילים נאמנים, הצטיידנו בחולצות יצוגיות של “צלילה גיאוגרפית” ויצאנו לתור את יער הגשם ג’וזאני ולחפש את קופי הקולובוס אדומי הגב. פגשנו ביער צפרדעים קטנטנות, מגוון עצום של עצים ושרכים וכמובן, את אותם קולובוסים אדומי גב, שנתנו הופעה מרשימה של זינוקים והתלהקו מסביבנו.

בימים הבאים צללנו באתרים הקרובים לנונגווי בין שלל תמנונים, כוכבי וקיפודי ים, דגים גדולים וקטנים, שלל חשופיות ססגוניות וסרטנים בצבעים מבהיקים. התענגנו על צלילת לילה בריף הביתי שכללה שפע של מורנות, אבנונים, עקרבנונים, דיונונים, תמנונים, צדפות שונות ומשונות ובאופן כללי היוותה חגיגה לכל חובבי המאקרו שביננו. האתרים הקרובים השאירו לנו זמן לבקר בכפר, לפגוש את המקומיים ובעיקר המקומיות, הלבושות בבדים המסורתיים בכל צבעי הקשת, לצחוק עם הילדים ולהבין איך נראה כפר אפריקאי, רק חמש דקות הליכה מן המלון. ביקרנו באתר בניית סירות הדאו המקומיות שלא השתנה כלל ב-300 השנה האחרונות, ולבסוף אפילו זכינו לפגוש צבי ים צעירים ובוגרים במרכז השימור וההצלה שבקצה החוף.

כשהעייפות לא הכריעה אותנו הקשבנו להרצאות על החי בים – המוכרים יותר (דגים וכרישים) והמוכרים פחות (חסרי החוליות השונים ובמיוחד האצטלנים המקסימים), שתינו בירה מקומית (קילימנג’רו או ספארי) וקוקטלים משובחים (ה”ג’מבו ג’מבו” הזכור לטוב) ובאופן כללי נהננו מהחיים.

להתראות בעונג הבא

יום הצלילות האחרון היווה סיומת מושלמת וצבעונית לשבוע של עונג מעל ומתחת למים. נפרדנו מן השוניות הקסומות בעצב רב וחזרנו אל המלון. חגגנו את סיום הטיול כ”קבוצה הטובה ביותר לחודש אוקטובר 2015″, תואר יוקרתי שניתן לנו על ידי המלון וזיכה אותנו במשקה ועוגה שנמסרה לנו אישית על ידי הצוות, אגב שירה וריקודים. האמת? הרווחנו אותו ביושר!

הצלילות אמנם הסתיימו, אבל לא ההרפתקאות… ביום האחרון עוד הספקנו לבקר בחוות תבלינים מקומית, לטעום פירות טרופיים, לגלות כיצד נראה צמח הפלפל, פרחי הוניל והציפורן ומה טעמם של פולי הקקאו הטריים. שיכורים מטעמים וניחוחות המשכנו אל סמטאות האבן העתיקות של stone town, שם ביקרנו באתרים החשובים לעיר, בשוק העבדים הישן ובבית הפלאות העתיק. קצת קניות אחרונות ו… זהו. נאלצנו להיפרד.
או איך אומרים אצלנו בקבוצה? להתראות בעונג הבא.

לפרטים על טיולי ספארי צלילה בזנזיבר התקשרו: 03-5639040, או מלאו את הטופס ואנו נחזור אליכם.