אתרים נבחרים בדרום הודו

מומבאי

העיר מומבאי (Mumbai), המוכרת לרבים גם בשמה הקודם בומביי, היא השער להודו והבירה הכלכלית של המדינה. מספר תושביה מגיע ליותר מ-15 מיליון. עיר זו, ככל הודו, היא תערובת של מבנים מודרניים ומפוארים עם בקתות דלות. שכונות וילות המשקיפות על המפרץ ניצבות כאן לצד רבעים של עוני נורא. בעיר בולטים מבנים מן התקופה הקולוניאלית הבריטית, ובהם “שער הודו” על הטיילת, מול מלון טאג’ מהאל, הבנוי גם הוא בסגנון הקולוניאלי.

בנגלור

בנגלור (Bangalore) היא בירת מדינת קרנטקה ובירת ההיי-טק של הודו. היא ידועה גם כעיר הגנים והגדול בגניה הוא הגן הבוטני ללבג (Lalbagh). מחד אפשר למצוא בחלקיה הישנים את הודו הצבעונית, התוססת והצוהלת במיטבה, ומאידך – את הודו של העתיד, של בנייני המשרדים, מרכזי הקניות, הברים ומסעדות המזון המהיר. בין כל אלה שוכנים בנייני הממשל שבנו הבריטים – תערובת של מזרח ומערב.

מייסור

מייסור (Mysore) היא עיר בינונית בדרום הודו. בעברה, עד עצמאותה של הודו, שימשה כמרכז הדרום. היום מפורסמת מייסור כמרכז לייצור תכשיטים, בשמים ותבלינים, ויש בה עבודות ממשי משובח. מעבדים בה עץ, זהב, כסף ושנהב, ואת מרכולתה ותוצרתה מוכרים בשוק הצבעוני שלה. בעבר שימש מייסור כבירתה העשירה של נסיכות מייסור, ומאותה תקופה נותר בה ארמון המהרג’ה המפואר, ששעריו עשויים כסף ושנהב. אוניברסיטת מייסור נחשבת למובילה בתחום ההומניסטיקה והדת ההינדית – מוסיקה, ריקוד, ספרות וכו’.

בדרך למייסור

חסאן (Hassan) היא העיר שממנה יוצאים לביקורים באתרים ההינדיים הגדולים בֶּלוּר (Belur) והאלביד (Halebid), ששימשו כמרכזים חשובים בממלכת הוויסאלה (Vissala) במאה ה-12. בלור והאלביד הם מקדשים גדולים, שהתחרו באותה תקופה במקדשי קג’ורהו ביופיים ובמוניטין שלהם. הם שרדו בשלמות מול הלחץ המוסלמי, ומשמשים כיום דוגמה נאה ליכולת הארכיטקטונית והעיטורית הגבוהה של הממלכה. בקרבת המקדשים ניצב המקדש הג’אייני סרוונה בלאגולה (Sravana Belagola) ובו פסלו הענק בגובה 20 מטרים של הנזיר הג’אייני גומטשווארה, ממייסדי הדת. כל תושבי העיירה לצד המקדש הם מאמיני דת הג’איין.

ויג’אינאגרה

ויג’אינאגרה (Vijayanagara), הידועה יותר בשם המפי (Hampi) – שמו של אחד הכפרים שלידה, היא האתר הארכיאולוגי הגדול ביותר בהודו ומהגדולים באסיה. העיר הייתה בירתה של שושלת סנגמה, שהקימה את הגדולה בממלכות דרום הודו, עד שנהרסה על ידי צבאות קואליציה של ממלכות מוסלמיות במרכז הודו ב-1565. העיר נבנתה בחלקת ארץ יפהפייה, בין גבעות סלעיות, על גדת נהר טונגבדרה (Tungabhadra). למרות ההרס שחוותה, שרדו בה מקדשים לרוב, ארמונות, מרחצאות ואף אורוות לפילים.

פונה

פונה (Pune) היא מרכז תעשייה, מסחר וחינוך – מהחשובים בהודו. העיר הייתה בירתה של שושלת פשווה, עד לכיבושה בידי הבריטים ב-1818. בחלקה העתיק של העיר, בתוך סבך הרחובות והסמטאות ובין בתי הלבנים המסורתיים, שוכנים המבצר המרשים של הפשווה ומקדשים לרוב. בחלקה החדש יותר משתקף השלטון הבריטי, בין היתר – בבית הכנסת אוהל דויד, שהוא מהגדולים בהודו, ובכנסיות. היום פועל בפונה האשראם המפורסם של אושו. ממערב לעיר שוכנות המערות הבודהיסטיות של קרלה (Karla) ובג’ה (Bhaja) שנחצבו לפני כאלפיים שנה – מהעתיקות בהודו – והן משקפות את סגנון הבתים בתקופת חציבתן.

קראלה

מדינת קראלה (Kerala) משתרעת לאורך החוף הדרומי-מערבי של הודו. זהו חוף חולי, לבן, עטור דקלי קוקוס יפים. על החוף בנויים כפרי דייגים רבים, ובעורפו יש רצועה חקלאית בה מגדלים בעיקר אורז שמשקים מנהרות ומלגונות. על האיים שבתוך הלגונות בנויים בתים מוקפים בצמחייה טרופית, כמו דגמים פזורים של גן עדן.
ריקוד קטאקאלי האופייני לאזור זה מבוסס על סיפורים מן האפוסים ההינדואיסטיים – רמיאנה ומהבהראטה. הרקדנים הם גברים בתפקידי נשים, מאופרים בצבעוניות מרשימה ביותר.

קוצ’י

קוצ’י (Kochi) המוכרת יותר בשמה הקודם קוצ’ין, היא עיר גדולה על שפת הים במדינת קראלה. כיום נותרו בה מבנים מהתקופות הקולוניאליות שידעה קוצ’ין – הפורטוגלית, ההולנדית והאנגלית. באזור העתיק של העיר, לאורך החוף, ניצבות שורות של רשתות דיג על כלונסאות צולבות ולידן שוק דגים. בקוצ’ין התגוררה קהילה יהודית גדולה, שרוב מניינה עלה לארץ בשנות החמישים. המעטים שנותרו מתגוררים ב”רחוב היהודים”, ויש להם בית כנסת קטן ומעוטר מן המאה ה-16. לפי מסורת מסוימת, ראשוני הקהילה היהודית הגיעו לכאן באמצע המאה הראשונה לספירה, אך סביר יותר, שהקהילה כאן התפתחה מהמאה ה-8, סביב מושבת סוחרים מן המזרח התיכון, על דרכי התבלינים מן המזרח הרחוק.

פריאר

הדרך לשמורת פריאר (Periyar Wildlife Sanctuary) עולה מהמישורים החמים אל מרומי הרי הגת. הנוף משתנה בהדרגה, ופסיפס שדות האורז האינסופי מתחלף בנופים הרריים, מכוסים יער טרופי. שמורת פריאר היא מן היפות בהודו. כאן ניתן לפגוש איילי סמבר, ביזונים, פילי בר, עופות מים רבים ואולי גם טיגריסים.

מהבליפורם

מהבליפורם (Mahabalipuram) היא עיירה קטנה של סתתי אבן, על חוף הים החולי, העטור דקלי קוקוס. זה אחד המקומות החשובים ביותר בדרום הודו לאספקת פסלי אלים למקדשים. במאות 5-4 נבנו במהבליפורם מקדשי האבן ההינדואיסטיים הראשונים. המקום שימש מאז מעין מעבדת ניסוי לבנייה באבן. על החוף ניצבים שני מקדשי ים, מהבודדים בהודו. המקדשים הם בני 1500 ו-1600 שנה. בזמני הגֵאות הם מוקפים במי הים, ויוצרים, יחד עם קו החוף הציורי, תמונה יפה מאין כמוה.

מדוראי

מזה כ-2,500 שנה משמשת מדוראי (Madurai) כאחד ממרכזי לימוד תורת ההינדואיזם הגדולים בהודו. על אף שהעיר תוססת מאוד, יש בה אווירה מיוחדת, בזכות המתחם הקדוש שבלִבה. המתחם מוקדש למינאקשי, אשת שיווה. מדי ערב מוכנס פסלו של שיווה “לישון אצל רעייתו”, ומדי בוקר מוּציאים אותו החוצה. בכניסה אל המקדש ניצבים מגדלים גבוהים – יצירת אמנות המפארת את הנסיך המקומי שבנה את המקדש.

טירוצ’ירפלי

טירוצ’ירפלי (Tiruchirppalli) היא עיר שדה טאמילית, שהתפרסמה בזכות מקדש שריראנגאם (Srirangam) השוכן בקרבתה. המקדש, הממוקם על אי בלב נהר קדוש, הוא אחד הגדולים בהודו. שבעה מעגלי חומות קונצנטריים מקיפים את המקדש, שגודלו כעיר קטנה; בתוכם רובעי מגורים, חנויות ואפילו כבישים, הנמצאים בכפיפה אחת עם קודשי-קודשים.

חולמים על טיול בדרום הודו? 

החברה הגיאוגרפית מציעה טיולים מאורגנים להודו ובניית טיולים פרטיים להודו לנוסע העצמאי, ע”י המומחים שלנו למדינות מזרח-אסיה.
למידע נוסף התקשרו 03-5639000 או מלאו את הטופס מטה.