היסטוריה, תרבות ומורשת בסנט פטרסבורג

מאז ומתמיד התקנאנו באנשים שקוראים לעיר הנהדרת הזו בשם החיבה שלה, “פיטר”. אנשים שמהלכים ברחובותיה וחוצים את תעלותיה כאילו אין דבר ברור יותר מהעיר הזו, שהיא פרויקט מגלומני, עצום ממדים ויפהפה של צאר אחד (פיוטר הראשון). עבור אלה מאתנו שמכירים אותה רק דרך ספרים ותמונות, הנה רשימה של עשרת המבנים המרהיבים והמעניינים ביותר בעיר המפוארת הזו.
למעוניינים להכיר את סנט פטרסבורג לעומק, טיול מאורגן לרוסיה הוא הדרך הטובה ביותר. אנו מציעים מגוון טיולים עם מדריכים מומחים, המתמקדים בעיר סנט פטרסבורג, או משלבים אותה יחד עם ביקור במוסקבה, בהם תוכלו ליהנות מכל העושר התרבותי שהעיר מציעה למבקרים בה.

מבצר פטרופבלובסקיה
המבצר היה המבנה הראשון שבנה הצאר בעיר, על אי קטן בגדה הצפונית של נהר הנבה המבצר שימש ככלא כמעט מרגע הקמתו, ובין השאר נכלאו בו מקסים גורקי, דוסטוייבסקי ואפילו שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב”ד. המבנה החשוב ביותר במתחם (הכולל גם מוזיאון ומטבעה) הוא קתדרלת פטר ופול, שתוכננה על ידי האדריכל האיטלקי דומניקו טרציני. בקתדרלה קבורים מרבית הצארים הרוסיים, החל מפטר הגדול ועד ניקולאי השני, הצאר האחרון של רוסיה (אם לא מחשיבים את פוטין). בקצה הקתדרלה מתנשא מוט זהב שבראשו פסל מלאך האוחז בצלב – אחד מסמליה החשובים של היער.

*מעבר לנהר מצפון ניצב ארמון הקיץ של הצאר, וסביבו – גנים יפהפיים ורחבי ידיים, שתבניתם הועתקה מגנים מפורסמים בעולם.

מוזיאון הארמיטאז’
ראשיתו של המוזיאון הזה היא בשנת 1764, אז רכשה הצארינה קתרינה הגדולה עשרות רבות של יצירות אמנות מערב אירופאיות, והניחה את היסודות לאוסף הכולל היום למעלה מ-3 מיליון פריטים. יצירות המופת של המוזיאון (דנ וינצ’י, קרוואג’יו, רובנס, אמנות מזרח אסייתית, עתיקות, כלי פורצלן נדירים וכמובן – אוסף הפברז’ה המפורסם של הצארים) מוצגות בשישה מבנים שהראשי שבהם שימש כארמון החורף של בני משפחת המלוכה. למבנה הירוק לבן יש 1945 חלונות, רבים מהם פונים לרחבת הארמון, שגם היא אייקון עירוני חשוב.

*אל תסתפקו רק בהצצה לאוסף התכשיטים. קחו סיור מודרך שיוביל אתכם בתבונה בין אלפי החדרים.

כנסיית מושיענו על הדם השפוך
לכנסייה הזו יש מספר כמעט זהה של שמות וצריחים. כנסיית העלייה לשמיים, כנסיית המשיח, כנסיית הדם השפוך, כנסיית תחייתו של הצלוב ועוד ועוד. בני המקום נוהגים לקרוא לה ” Khram Spasa na Krovi” (כנסיית הדם השפוך), שכן היא נבנתה כאנדרטה לזכר הצאר אלכסנדר השני, במקום בו נרצח על ידי מתנקש. בניגוד לרוב המבנים בעיר, הכנסייה, על גדת תעלת גריבויידוב, בנויה בסגנון רוסי ביזנטי (בדומה לקתדרלת בזיליוס הקדוש במוסקבה). הכנסיה נבנתה סביב מקום ההתנקשות בצאר, ואבני המדרכה הפשוטות שעליהן דימם נשארו במקום, מוקפות במעגל של אבנים יקרות.

*תצפית יפה על הכנסייה אפשר להשיג ממעלה שדרות נבסקי, השדרה הראשית של העיר, ארוכה ויפה, שהונצחה ביצירותיהם של גוגול, דוסטוייבסקי ואחרים.

פטרהוף
ארמון וגני וורסאי הם ההשראה לקומפלקס הגרנדיוזי הזה, אבל “חצר פטר” רחבת ידיים ומרשימה אף יותר מהגנים הצרפתיים. הארמון המקורי (Monplaisir) והגנים הוקמו על ידי פיוטר הראשון (אלא מי), אבל בני משפחה רבים אהבו את המקום ועשו אותו למה שהוא היום – מרחב ירוק ענקי, שופע מזרקות, בריכות, פרחים ומבנים יפהפיים, מעט מחוץ לעיר עצמה. גולת הכותרת של פטרהוף היא שרשרת המזרקות והבריכות המקושרות זו לזו במפלונים. ציר המים הזה נמתח מהארמון הגדול (שנבנה על ידי הקיסרית אליזבטה) ועד לתעלת המרינה, והוא כולל למעלה מ-60 מזרקות ויותר מ-200 פסלי ברונזה, תבליטי שיש ושאר קישוטים. הקוטג’ פאלאס הוא מבנה מעניין נוסף במתחם, ומחדר העבודה של ניקולאי ה-I נשקף נוף יפהפה של מפרץ פינלנד.

*מי שייבחר להגיע לכאן מהעיר בסירה יזכה לנקודת פתיחה נהדרת לטיול – מבט מלמטה על שרשרת המזרקות כשברקע מתנשא הארמון הגדול. מומלץ.

קתדרלת איזאק הקדוש
שנים רבות היתה הקתדרלה הזו, שנבנתה כדי להכיל 14,000 מתפללים עומדים, הקתדרלה הגדולה ברוסיה. גם היום היא אחת הגדולות, אבל בימים אלה היא מתפקדת כמוזיאון וטקסים דתיים נערכים בה רק באירועים מיוחדים. בניית הקתדרלה החלה ב-1818 והסתיימה 40 שנים מאוחר יותר. לצורך בנייתה הובאו מפינלנד 112 עמודי גרניט אדום, שנכרו ופוסלו כל אחד בשלמות. כדי להביא אותם לכאן נבנה רציף מיוחד בנמל העיר, ופסי רכבת נמתחו עד פתח הקתדרלה. לעומת החזית חמורת הסבר, כיפת הזהב של הקתדרלה מרמזת על העושר הוויזואלי שיתקוף את מי שנכנס פנימה – פסלים, תבליטים וקישוטים בזהב, שיש, לפיס לזולי ושאר אבנים טובות, חלונות ויטראז’ עצומים ושאר ירקות.

*הקתדרלה השנייה של העיר, קתדרלת קאזאן, עדיין מתפקדת כבית תפילה. היא נבנתה בדמותה של הבזיליקה של פטר הקדוש ברומא, למורת רוחם של מנהיגי הכנסייה האורתודוכסית הרוסית. בימי ברה”מ היא הפכה למוזיאון להיסטוריה של הדת והאתאיזם, אבל ב-1992 האתאיזם והקומוניזם פינו את מקומם לאלפי מתפללים אדוקים.

מוזיאון המדינה הרוסי
לקראת סוף המאה ה-19 הקים הצאר ניקולאי ה-II את המוזיאון הזה, לזכר אביו. מלכתחילה הוא הקדיש עצמו לאמנות רוסית, ואסף אליו יצירות אמנות ממוזיאון הארמיטאז’, האקדמיה האימפריאלית לאמנויות ועוד. היום המוזיאון שוכן בכמה וכמה ארמונות, המרכזי שבהם הוא ארמון מיכאילובסקי הנהדר. בין מאות המוגים תגלו כאן אמנות ביזנטית, אמנות מודרנית ועכשווית, יצירות מעניינות מהתקופה הסובייטית ואוסף מצוין של איקונות רוסיים.

*באי וסילייבסקי שוכנים שני מוזיאונים חדשים לאמנות עכשווית – Erarta וה-New Museum, וכדאי מאוד לבקר בהם כדי להתעדכן בסצנת האמנות המקומית.

קתדרלת סמולני
גם את המבנה הכחול-לבן הזה תכנן רסטרלי, מי שתכנן את ארמון החורף, הארמון הגדול בפטרהוף, ארמון קתרינה ועוד רבים מסימני ההיכר של העיר. הקתדרלה והמבנים שסביבה נבנו עבור אליזבטה, בתו של פטר הגדול, ששקלה להפוך לנזירה כשאויביה אלצו אותה לרדת מכס המלכות. לבסוף היא חזרה בשמחה לארמון, והקתדרלה היפהפיה-מצועצעת הזו נשארה למזכרת. כיום היא משמשת כאולם קונצרטים.

*רסטרלי שיחק בגאוניותו עם הפרופורציות של הקתדרלה, כך שנדמה כי היא נמתחת למעלה. את מגדל הפעמון שתכנן הוא לא הספיק לבנות, לעומת זאת.

מוזיאון דוסטוייבסקי
בדירה קטנה ברחוב Kuznechny Pereulok שוכן מוזיאון דוסטוייבסקי. דוסטוייבסקי התגורר בדירה הזו בין השנים 1878-1881. זו הייתה דירתו האחרונה בעיר, שכיכבה ברבים מספריו וסיפוריו והייתה זירת הרצח ב”חטא ועונשו”, אן לא אחד הגורמים העיקריים להתערערות נשפו של רסקולניקוב הצעיר. מדי פעם נערכים בדירה, המלאה בחפצים ומזכרות של הסופר, אירועים תרבותיים כגון הרצאות, קונצרטים ועוד.

*מעט במורד הרחוב, בקונזצ’ני פראולק מספר 3, יש שוק קטן ומלא כל טוב של ירקות, פירות ושאר מאכלים. מקום נהדר להצטייד בו לפיקניק.

ארמון יוסופוב
החזית הצהבהבה של הארמון הזה, על גדת נהר המוייקה, מסתירה מאחוריה סיפור של מתח, מסתורין, כוח ומוות – רציחתו של גריגורי רספוטין, האיכר שהפך ליועץ הסתרים של הצאר. רספוטין נרצח בארמון של פליקס יוסופוב, אציל עשיר בעל שאיפות פוליטיות חזקות, בדצמבר 1916. סיורים בארמון מספרים את הסיפור, כולל שמועות ואגדות שהתלוו אליו. סיורים אחרים ייקחו אתכם אל פינות החמד של הארמון, שחדריו שוחזרו בקפידה.

*לא רחוק מהארמון, ברחוב בולשאיה מורסקאיה 47, נמצא מוזיאון נבוקוב. בבית זה נולד הסופר החשוב והשערורייתי, מחבר “לוליטה”, עד שעזב עם משפחתו ב-1917. הבית, שפניו כמעט ולא השתנו מאז, מכיל אוסף מעניין אם כי צנוע של מוצגים הקשורים בוולד ימיר נבוקוב ויצירתו.

ארמון קתרינה
כל טיול לסנט פטרבורג ראוי שיכלול גיחה לעיירה פושקין (צארסקוייה), מקום מושבם הכפרי של משפחת המלוכה. יצירת הרוקוקו הגרנדיוזית הזו נבנתה במקום ארמון צנוע יותר שהזמינה קתרינה ה-I ב-1717. בתה אליזבת הזמינה את רסטרלי לעצב מחדש את הארמון, שהיקפו הוא למעלה מקילומטר ויותר מ-100 קילוגרמים של זהב נדרשו כדי לקשט את חזיתו. גולת הכותרת של הארמון היה חדר הענבר – חדר אוצרות שכל קישוטי וקירותיו עשויים מהחומר העדין. במלחמת העולם השנייה פרקו הנאצים את החדר, והעבירו אותו לגרמניה, אך איש אינו יודע מה עלה בגורלו, ומדי פעם צצות שמועות כי קיר מקירות החדר המקורי התגלה אי-שם באירופה. ב-2003 נפתח חדר הענבר מחדש, לאחר שפוטין הורה על יצירתו מחדש. אגב, כששמעה קתרינה הגדולה על הסכומים המופרזים שהושקעו בארמון, היא הזדעזעה והורתה להחזיר חלק מהזהב שפוזר על הארמון לאוצר המדינה והמשפחה.

*חלק מהמבנים היותר יפים במתחם הוזמנו על ידי קתרינה הגדולה, שסלדה מסגנון הרוקוקו ובחרה בסגנון הניאו-קלאסי. חדריה הפרטיים, הקרויים “חדרי האגאט”, הם מהיפים בארמון.

לחצו כאן לקריאה נוספת על רוסיה