כשלאונרד כהן הגיע להידרה, ב – 1960, האי הקטן היה נידח למדי. בבתים לא היה חשמל, בחלקם גם מים לא היו, שלא לדבר על טלפון. גם מכוניות לא נמצאו באי – אבל זה המצב גם כיום… חמורים הם אמצעי התחבורה היחיד. כהן, שהגיע לכאן ממונטראול הקרה כשהיה בן 26, התאהב מיד באי. ימים ספורים אחרי יום הולדתו, בספטמבר 1960 קנה בית באי. הבית עלה לו 1,500 (דולר)… והוא רכש אותו בכספי ירושה שקיבל. הבית הזה – בית לבן, פשוט, בן חמישה חדרים – היה ביתו במשך שנים רבות. גם כאשר עבר לניו יורק, ואחר כך ללוס אנג’לס, המשיך לבלות חודשים רבים בשנה באי שודדי-הים היפהפה.
בהידרה כתב כהן חלק משיריו הגדולים (ביניהם like a bird on a wire); כאן, בחנות בלב הכפר, הוא פוגש את אהבתו הגדולה – מריאן, צעירה נורבגית יפהפיה; וכאן, בנינוחות היוונית הידועה, הוא זוכה לשלווה העומדת בניגוד לחיים הסוערים והמסובכים שלו כיוצר בשנות השישים והשבעים.
הבית הלבן בכפר, המרפסת שבה כתב, החנות שבה פגש לראשונה את מריאן, העץ שתחתיו ישב בלילות של אוזו וראקי ושר עם החברים, הנמל הקטן שאהב כל כך… כל המקומות הללו ממתינים לנו, ברובם שמורים היטב: האי הקטן אימץ את ליבו את היוצר היהודי הגדול שעשה את הידרה לביתו.
כשתחזרו, תבינו.
חוריאטיקי, דולמדס, סגנאקי, פיטס… למילים האלה יש לא רק צליל מיוחד אלא גם טעם נפלא. כל אלה הן מנות מפורסמות מהמטבח היווני המקומי, ואת כולן אתם חייבים לטעום כשתגיעו ליוון. אז איפה אוכלים ביוון ולאיזה שווקים כדאי להגיע? היכנסו לכתבה.