המרחבים הפראיים של אסיה התיכונה, מגבול סין ומונגוליה במזרח בואכה תורכיה שבמערב, הם חלק מהאזור הגיאוגרפי האיראנו-טוראני, אשר משתרע ממבואות הים התיכון אל הרי אוראל ועד הרי פמיר וטיין שאן. באזור זה משתרע עולמם של התורכו-מונגוליים – ערב רב של שבטים נודדים, פראיים למחצה ולמודי-מלחמה, שהיו אדוניה של הארץ לדורותיה. כאן עברו דרכי המסחר הגדולות, בכללן דרך המשי, בהן הובילו את שכיות החמדה של סין והודו לעבר רומא והלאה לאירופה, מכאן פרצו שבטים עזי-נפש לכבוש בסערה את מרכזי התרבות הגדולים של סין, הודו, פרס וביזנטיון. כאן הם בנו את עריהם הגדולות, בהשראת התרבויות שכבשו. ערי הפאר של העבר: חיווה, בוכרה, סמרקנד, כולן היו צמתים, תחנות ושווקים על הדרך האסיאתית החשובה, היא דרך המשי.
"אם היית אומר למטייל בשנות השבעים שהוא יטוס לטיול בלי לדעת אפילו באיזו יבשת הוא יינחת, הוא היה חושב שירדת מהפסים", מחייך רענן בן בסט, מנכ"ל החברה הגאוגרפית ושותף. "אבל כשאנחנו מביטים היום קדימה אל 2027, החוקים של עולם הטיולים שוב משתנים לחלוטין."







