טיול חוצה בלקן - 15 יום - מסע מוסיקלי בין דתות, עמים ותרבויות

נצא בטיסת אחה”צ מת”א לעיר תסלוניקי (Thessaloniki), בירת חבל מקדוניה, המהווה חלק בלתי נפרד מהבלקן, שם מתחיל מסענו המוסיקלי. נבקר באתרים המרכזים ונפיח חיים בכל אותן קהילות העבר של “עיר הרוחות”. נתחיל בתצפית מחומות העיר הביזנטית, נרד לקו החוף לאזור המגדל הלבן, נבקר ברוטונדה של הקיסר גלריוס. נקדיש חלק מהזמן לאתרים הקשורים לקהילה היהודית המפוארת והחשובה שהושמדה במלה”ע השנייה. בתיווכו של אודי רז נתייחס למוסיקה היוונית, הטורקית והיהודית (פיוטים בעברית ובלדינו) המהווים עדות לקוסמופוליטיות של העיר וביטוי למשבריה ולשינויים התרבותיים הדרמטיים שהתחוללו בה במהלך המאה ה- 20.

בכל אחד משני הערבים הקרובים נצא למסעדה מקומית בסגנון שונה שבה נשמע הרכב מוסיקלי מקומי. לינה בתסלוניקי

תסלוניקי – עיר של רוחות העבר ומוסיקה עכשווית

העיר השנייה בגודלה ביוון (מונה כמיליון תושבים) ובירת חבל מקדוניה היוונית, נוסדה כבר בתקופת האימפריה של אלכסנדר מוקדון ומשפחתו. מאז עברו בה אימפריות וכובשים רבים והפכוה לעיר קוסמופוליטית ורבת שכבות ורבדים היסטוריים ותרבותיים. כמו כן התקיימה בה אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בבלקן שעיצבו את תרבותה וכלכלתה, כולל הנמל שהיה סגור בשבתות. כיום היא המרכז התרבותי השני בחשיבותו ביוון ומכילה מגוון אתרי מורשת הלניסטיים, רומיים, ביזנטיים ועות’מניים. כמו כן, היא אחד המרכזים התוססים ביוון של מוזיקה, קולינריה וחיי לילה סוערים.

נצא בבוקר מתסלוניקי בנסיעה קצרה לעיירה ורגינה (Vergina), שבה קבור המלך פיליפוס, אביו של אלכסנדר מוקדון. בתוך תל הקבר שהפך למוזיאון מוצגים עדויות חומריות ועבודות צורפות ותכשיטים מדהימים ונדירים מתקופת התרבות והאימפריה המקדונית. אחה”צ נחצה את הגבול למדינת צפון- מקדוניה ונגיע אל העיר בטולה (Bitola) הידועה גם בשמה היהודי מונסטיר. עד תחילת המאה ה- 20 הייתה זו עיר מסחר שוקקת שעושרה וחשיבותה משתקפים כיום בארכיטקטורה המפתיעה של בתי הסוחרים וקהילת הזרים שהתגוררו בה. נסייר לאורך המדרחוב האלגנטי ובתי הארט- דקו. נחלוף על פני בית העלמין היהודי העתיק, שעובר בימים אלה עבודות שיקום בחסות העיירה וממשלות צפון- מקדוניה וישראל.

לקראת ערב נגיע לאגם ולעיר אוכריד (Ohrid) המכונה “ירושלים של הבלקן” בזכות עשרות כנסיותיה והיותה ערש הכתב והספרות הסלבית.

לינה באוכריד

עם בוקר נעפיל לעיר ה”עליונה” והעתיקה הצופה אל עבר אגם אוכריד ובה רבדים תרבותיים של כל המעצמות והאימפריות החשובות ששלטו בבלקן. נתמקד בסוף המילניום הראשון שבמהלכו פותח הכתב הכנסייתי הסלבי במרכזי לימוד ובכנסיות עתיקות, חלקן מהוות ציוני- דרך בתולדות האמנות, הציור והאיקונוגרפיה הנוצרית- אורתודוכסית. לקראת הצהריים נמשיך לסקופיה (Skopje), בירת המדינה ו”בירת הקיטש” של אירופה מבחינת ראוותנות מבני הציבור והכיכרות, ריבוי הגשרים והפסלים המגלומניים וההשקעה האדירה במוזיאונים. כל אלו נועדו להעניק תוקף ולגיטימיות למדינה ולעם שקיומם מוטל בספק ע”י כל מדינות האזור.

לינה בסקופיה

צפון-מקדוניה – עם שנוי במחלוקת

משתרעת על פני כ- 20 אלף ק”מ ומונה כ- 2 מיליון תושבים. גבולותיה, מקור תושביה ואפילו שמה, אינם מקובלים על מרבית שכניה ולכן היא ה”יישות המדומיינת” המורכבת ביותר בבלקן. מאז שקיבלה את עצמאותה בשנת 1992 היא מנסה להשיג לגיטימיות פנימית וחיצונית ולגבש זהות לאומית בת- קיימא.

נתחיל בסיור בוקר ברחובות סקופיה. נשתהה בכיכר המרכזית מול פסלים מוגזמים של אנשי הרוח והחרב של העם המקדוני, נמשיך לסייר בין מסגדים עות’מניים וכנסיות מפתיעות, נשוטט בבזאר הססגוני ונסיים במוזיאון השואה המרשים שבו מונצחת הקהילה היהודית ואקט השמדתה. בצהריים ניסע למעבר הגבול עם מדינת קוסובו כדי להגיע לפריזרן (Prizern), העיר בעלת אווירה וניחוח עות’מני- טורקי. נתחיל לסייר במדרחוב הנמתח במקביל לנהר החוצה את החלק העתיק של העיר.
לינה בפריזרן

קוסובו – מיתוס שהפך למדינה (אלבנית) במחלוקת

קוסובו היא בראש ובראשונה מיתוס של גבורה וסמל לקרב מכריע שבו הסרבים, ושאר העמים הסלבים הנוצרים, איבדו את עצמאותם לעות’מניים. במהלך תהפוכות המאה ה- 20 ומלחמת האזרחים של יוגוסלביה לשעבר, הוחלט להפריד את מרבית תושביה האלבנים מסרביה ולהעניק להם מדינה. בניגוד לתדמית האפלה של מאבקי מלחמות ופליטים, כיום זוהי ארץ המפתיעה בנופיה, במגוון אתריה ובעיקר באנשיה החמים ומסבירי- הפנים, כמיטב המסורת והמנטליות האלבנית.

יום זה יוקדש לשכיות החמדה של העיר פריזרן. נתחיל בתצפית על העיר והאזור מהמצודה החולשת על הסביבה. לאחר מכן “נאבד” בתוך לבירינט הסמטאות עד שנגיע למסגד הגדול, אחד מפניני האדריכלות של העיר. נמשיך למוזיאון האתנוגרפי שבו הוכרזה עצמאות העם האלבני ונסיים ב”תקה”, מרכז התכנסות, תפילה והגות של המסדר הסופי ה”הוולטי”. זהו מתחם פסטורלי ואסתטי הכולל מזרקות, חללי תפילה, אולמות מכוסים בערבסקות וקישוטי קליגרפיה מרהיבים.

לינה בפריזרן

נתחיל בנסיעה למרכז קוסובו שבו נמצא מנזר דצ’אני Dechani)) הנחשב לאתר המורשת הנוצרית החשוב והמרהיב ביותר בקוסובו, שהוכר על ידי אונסקו כאתר מורשת עולם. חשיבותו נובעת מעתיקותיו (המאה ה- 14) והיותו מקום קבורתם של מלכים היסטוריים- מיתיים ששלטו ב”סרביה הגדולה”. בטבורו נמצאת כנסיית ענק מכוסה מהמסד ועד הטפחות בפרסקאות נדירות שמציגות סגנון ציור ייחודי ומפתיע. לאחר מכן נמשיך צפונה עד למעבר הגבול עם מונטנגרו, “ארץ ההרים השחורים”. האתר הראשון שנבקר במונטנגרו יהיה גשר ג’ורג’ביץ בעל חמשת הקשתות, שנבנה מעל לקניון טרה (Tara), העמוק ביותר באירופה (כ- 1300 מטרים). ממנו נמשיך לעיירת הנופש ז’בליאק (Zabljak) שבלב הפארק הלאומי “דורמיטור” (Durmitor). בסמוך לעיירה נמצא האגם השחור החבוי בלב הרים מיוערים ומצוקי גיר ודולומיט.
לינה בז’בליאק

מונטנגרו – “ארץ ההרים השחורים”

שטחה כ- 14 אלף קמ”ר בלבד ומתגוררים בה כ- 700 אלף נפש. נחשבת לפראית ולמגוונת מבין מדינות יוגוסלביה לשעבר מבחינת טבע ונופים. המונטנגרים גאים בארצם ומדגישים את המסורת ארוכת השנים של מאבק בלתי מתפשר נגד הכובש הטורקי-מוסלמי. יחד עם זאת הם אימצו את הדימוי שדבק בהם כעם העצל בבלקן, השואף לחיים שלווים ושקטים, המשתלבים עם אורח החיים החקלאי, הכולל רעייה בנדודים בעונת הקיץ לעבר פסגות ההרים הגבוהים. במהלך ביקורנו “נטעם” מכל חלקי הארץ ותרבותה: קו החוף האדריאטי המפורץ, עיירות “ונציאניות”, קניונים דרמטיים והפארק הלאומי “דורמיטור” בחלק ההררי של מונטנגרו מכונה “שווייץ של הבלקן”.

בבוקר נצא לסיור ברכבים קטנים כדי לנוע בשבילים הצרים של הפארק הלאומי דורמיטור. נבקר בכפרים ובבתי מקומיים, התלויים על צלעות מצוקים אדירים ועמקים קרחוניים. לקראת הצהריים ניפרד מהפארק הלאומי וינסע לעבר הגבול עם סרביה. בשעות אחה”צ נגיע לעיירת הנופש זלטיבור (Zlatibor).

לינה בזלטיבור

סרביה – מדינה שסועה בין מזרח למערב

משתרעת על פני כ- 77 אלף קמ”ר ומונה כ- 7 מיליון תושבים. זוהי המדינה הגדולה והדומיננטית באזור והגרעין שסביבו התגבשה מדינת הסלבים הדרומיים, היא “יוגוסלביה”. סרביה מזוהה עם לאומנות, אלימות ומנהיגים קיצוניים כמו מילושביץ, אולם גם התברכה באנשי רוח, סופרים ואינטלקטואליים שייצרו קורפוס שירה, ספרות ואפוסים לאומיים ובלקניים מרשימים, כמו “שירת קוסובו”, הרלוונטית עד לימנו.

נחלוף בנסיעה בתוך יערות עבותים עד שנגיע ל”דרוונגראד” (Drvengrad), “כפר” בתי העץ המסורתיים שבנה במאי הקולנוע המפורסם, אמיר קוסטוריצה, ברוח אתרי הצילומים של חלק מסרטיו. נתארח בבית הקולנוע הפרטי שלו כדי לראות סרט קצר שביים. לקראת הצהריים נעבור למדינת בוסניה הרצגובינה. האתר הראשון במדינה זו תהיה העיירה וישגראד (Visegrad) שבה הגשר המפורסם ביותר בבלקן, העומד במרכז היצירה הספרותית המכוננת של הסופר איוו אנדריץ, “גשר הדרינה”. אחה”צ נמשיך לסרייבו (Sarajevo), בירת בוסניה- הרצגובינה.

לינה בסרייבו

היומיים הבאים יוקדשו למורשת הטורקית- עות’מנית והמוסלמית- סופית שנוכחת בסרייבו, בעיקר בחלק העתיק המכונה “בש-צרשיה”, או “איסטנבול הקטנה” ובו חאנים עתיקים שהפכו לבתי- תה וחנויות שטיחים ובזארים אוריינטליים. נלמד על תרומת העות’מנים לאמנות ואדריכלות, ודרכם ננסה להכיר את מהות ומשמעות האסלאם ברמה התיאורטית והפרקטית, באופן כללי ובקונטקסט של הבלקן. נבקר במסגדים מקושטים בערבסקות, ננסה לשמוע קריאה בקוראן בתוך מדרסה ולפענח כתובות קליגרפיה המעטרות מבני ציבור שונים בעיר.                              נסייר לאורך השדרה המרכזית של העיר המחברת את ה”מזרח” (החלק העות’מני) עם המערב (החלק האוסטרי) ונבקר בבית הכנסת הספרדי וה”אשכנזי” שבהם נלמד על הקהילה היהודית המפוארת ותרומתה האמנותית, התורנית והציונית מצד אחד וניסיון השתלבותה המורכבת בתקופת יוגוסלביה ובמלחמת האזרחים האחרונה, מצד שני. כמובן שלא נפסח על מקום הרצח של יורש העצר הארכי- דוכס האוסטרי, פרנץ פרדיננד (1914). נותיר זמן לשיטוט חופשי בין בתי התה וחנויות השטיחים, החאנים והבזארים הספוגים בעשן דוכני הקבאב והשווארמה.
לינה בסרייבו

בוסניה – הרצגובינה

משתרעת על פני כ- 51 אלף קמ”ר ומונה כ- 4 מיליון תושבים. מכונה “הקלידוסקופ של אירופה”, “הבלקן בזעיר אנפין”. אזור מפגש בין “אירופה” וה”אוריינט”, אסלאם נצרות ויהדות, העות’מניים והאוסטרו- הונגריים. זוהי מדינה המורכבת מפסיפס אנושי של עמים, דתות וקבוצות אתניות המנסות לעצב את זהותן ולמצוא את מיקומן במרחב התרבותי המשתנה תדיר בכל מספר שנים. ביקור בבוסניה מאפשר להבין באופן מיידי וישיר את עוצמתם של מיתוסים, הדבק של קהילות ועמים ולאומים.

נתחיל את היום בנסיעה נופית בתוך עמק נרטבה (Nartava) המנוקד בעיירות ואתרי- מורשת הרואיים שהפכו למיתוסים המכוננים של יוגוסלביה. לקראת הצהריים נגיע לעיר מוסטר (Mostar) ששני חלקיה מחוברים באמצעות גשר עתיק שהעניק לה את שמה (“הגשר העתיק”). הגשר, אשר נהרס במלחמה האחרונה, נבנה מחדש בחסות אונסק”ו, ושוב מחבר את שתי הקהילות והחלקים, העות’מני-מוסלמי והנוצרי-קתולי-קרואטי. נסייר בין שתי הגדות השוקקות מסחר, וערב-רב של מקומיים וסחורות.

לינה במוסטר

נחצה בבוקר את חבל הארץ המכונה “הרצגובינה” (Herzegovina) המאוכלס בעיקר בקתולים- קרואטים ומאופיין בכרמים אין- סופיים של זיתים וגפן. לקראת הצהריים נגיע לפנינת הים האדריאטי הלא היא העיר דוברובניק (Dubrovnik). זוהי העיר המרשימה ביותר לאורך חופי הים האדריאטי שבה כל מבנה, חלון ודלת או גרם מדרגות, הוא שירה באבן. נחלוף על פני מתקן מסירת התינוקות ה”ממזרים”, נבקר בחלק מהכנסיות הבארוקיות, בנמל העתיק ובטיילת החומה שממנה רואים את העיר מגובה מעוף השחפים הרבים, המנקדים בלבן את גגות הרעפים האדומות. אחה”צ נמשיך לעבר הגבול עם מונטנגרו. לאחר שנחצה את הגבול ניסע בתוך מפרץ קוטור (Kotor) הקסום וממנו נמשיך לעיירת הקיט בודבה (Budva).

לינה בבודבה

קרואטיה

משתרעת על פני כ- 56 אלף קמ”ר ובה מתגוררים כ- 4 מיליון קרואטים, רובם המכריע נוצרים קתולים. מדינה זו מפורסמת במספר דברים כגון: ספורט, תעשיית סרטים, נטייה ללאומנות, אבל בעיקר בחופי ומפרצי טורקיז אין- סופיים של הים האדריאטי, המנוקד בלא פחות מ- 1185 איים מול חופים אלה.

נתחיל בנסיעה בחלק אחר של מפרץ קוטור שבו נופים מכושפים, עיירות עתיקות וכפרי- דייגים. לאחר מכן נעפיל לעבר ה”הרים השחורים” לעיירה צ’טיניה (Cetinje), הבירה ההיסטורית והרוחנית של העם המונטנגרי. לאחר מכן נמשיך לכפר נייגושי, המתמחה בייצור גבינות ובשר משומר. משם נמשיך לתצפית מדהימה בגובה של כ- 1000 מטרים לעבר מפרץ קוטור. לאחר- מכן נרד בדרך נופית לעיר הנמל הביניימית והציורית קוטור וממנה נחזור למלון.

לינה בבודבה

את שעות הבוקר נקדיש למבוך הסמטאות של העיר העתיקה של בודבה ולסיורים קלילים לאורך קו החוף המפורץ. לקראת הצהריים נשוב לקרואטיה. בסמוך לגבול נתמקם במסעדה הידועה במאכלים המסורתיים של דרום קרואטיה, חבל ארץ המכונה קונבלה. לקראת ערב ניסע לנמל התעופה של דוברובניק לטיסה ישירה לת”א שתנחת בשעות הלילה.