עשרה דברים מעניינים שכדאי לדעת על צ'ילה

מאכלי הים הטריים, היין האדום המשובח, מראה השקיעה מול הטורס דל פיינה ומופעי הרודיאו המסורתיים, אלה רק חלק מהסיבות שבזכותן כדאי לצאת לטיול בצ’ילה. אז מהו סוד הקסם של צ’ילה?

1. התרבות הצ’יליאנית

הנציגים הבולטים ביותר של התרבות הצי’ליאנית הם שני המשוררים חתני פרס נובל לספרות פאבלו נרודה וגבריאלה מיסטראל. בתיהם ומקום הולדתם נחשבים כבר לאתרי עלייה לרגל. המוזיקה הצ’יליאנית זכתה להכרה רחבה בעולם החל משנות השישים של המאה העשרים. הנציגה הבולטת הראשונה של מוסיקה זו היתה ויולטה פארה. קבוצות מוזיקליות של מוזיקה עממית צ’יליאנית זכו להכרה באירופה ובאמריקה הצפונית במהלך שנות השבעים והשמונים.

2. מאפייני האדריכלות בצ’ילה

רוב הערים בצ’ילה תוכננו על פי אסכולה ספרדית קלאסית. הן נבנו סביב כיכר מרכזית (פלאסה דה ארמאס) ממנה יצאו רחובות בקווים ישרים. הכיכר הוקפה בבית העירייה, בכנסיה קתולית ובבתי התושבים העשירים בעיר. בגלל רעידות אדמה רבות ופיתוח שלא התחשב בשימור לא נותרו דוגמאות רבות לאדריכלות הקולוניאלית בצ’ילה.

3. המטבח הצ’יליאני

גאוות השולחן הצ’יליאני היא עם המגוון העצום של מאכלי ים שמוגשים במדינה. קו החוף הארוך שנמתח על פני יותר מ-4000 קילומטרים מכתיב מטבח שמבוסס על פירות ים ודגים בסגנונות שונים. בין המנות האופיינות אפשר למנות את אמפנדה דה פינו – מאפה בצק עלים שבתוכו בשר קצוץ או גבינה. מנה אהובה במיוחד היא קוראנטה אן הויו – תבשיל שמכיל פירות ים, בשר, תפוחי אדמה ולחם. באופן מסורתי אופים אותו עטוף בעלים בתנור שקבור באדמה.

4. משקה: צ’יצ’ה

צ’ילה היא אחת מיצרניות היין הטובות בעולם. בעיקר כדאי לנסות כאן את היין האדום המשובח שמכינים מן הכרמים בהרי האנדים. אחד המשקאות המקומיים המוכרים הוא הצ’יצ’ה – יין מתוק שמיוצר מתפוחים ולעיתים גם מענבים. נהוג לשתות אותו ביום החג הלאומי שחל ב-18 בספטמבר.

5. ספורט: כדורלג ורודיאו

כדורגל הוא הספורט הלאומי הבלתי מעורער בצ’ילה ובכל סוף שבוע אפשר לראות אלפים משחקים כדורגל בפארקים ועל החופים. יחד עם זאת גם הרודיאו, שנחשב לספורט מסורתי בצ’ילה, זוכה עדיין לפופולריות גדולה.

6. חוויה מיוחדת: שקיעה מול מגדלי הפיינה

שקיעה מול הטורס דל פיינה, מגדלי הפיינה המפורסמים היא אחת מחוויות הטבע והנוף החזקות ביותר שאפשר לחוות על פני כדור הארץ. עבור רבים זו הסיבה המרכזית לנסיעה לאמריקה הדרומית בכלל ולצ’ילה בפרט. בשעת שקיעה נצבעים צוקי הגרניט העצומים בגוון אדמדם וחלומי שאין כמותו.

7. מונומנט: פסל הגנרל חוזה דה סן מרטין

פסלו של הגנרל חוזה דה סן מרטין, רכוב על סוסו ומנופף לעבר הרי האנדים ניצב בפארק במרזי בעיר מנדוזה. הגנרל סן מרטין, ממוצא ארגנטיני, פעל בתחילת המאה ה-19 ונחשב למשחרר חלקה הדרומי של אמריקה מן השלטון הספרדי.

8. מסורת: מופעי רודיאו

אמנות הרודיאו, לכידת הבקר בעזרת פלצור, נחשבת עדיין אחת המסורות המעניינות בצ’ילה. צעירים רבים לומדים להשתמש בחבל ובסוסים, למרות שאין לכך כמובן כל קשר לחיים המודרניים שהם מנהלים. את מופעי הרודיאו אפשר לראות ברחבי צ’ילה ובייחוד באזורים הדרומיים של המדינה.

9. שמורת טבע: טורס דל פיינה

טורס דל פיינה הוא פארק מדהים ביופיו, הנמצא במרחק כשעתיים נסיעה מהעיירה פוארטו נאטאלס (Puerto Natales) בצ’ילה. בלב הפארק מתנשאים גושים ענקיים של סלעי גרניט, שזכו לשמות מיוחדים על פי צורותיהם – המגדלים והקרניים. יותר מ-200 קילומטרים של מסלולי הליכה מרשתים את הפארק ומתפתלים בין אגמיו, שגווניהם ירוקים וכחולים, בין צוקים מושלגים ומתחת לקרחוני ענק ומפלי מים.

10. רק בצ’ילה!

פונטה ארנאס, העיר הדרומית ביותר בעולם, ידועה גם כעיר יפהפייה שמאפשרת לצפות בנופים הייחודיים של מיצר מגלאן.

הידעתם? עוד כמה עובדות מעניינות על צ’ילה

• פונטה ארנאס בדרום צ’ילה נחשבת לעיר הדרומית ביותר בעולם. מדרום לה שוכנים מיצר מגלאן וארץ האש, שמחולקת בין צ’ילה וארגנטינה. הקצה הדרומי ביותר באמריקה הדרומית – כף הורן – גם הוא חלק מצ’ילה.
• שליש משטחה של צ’ילה, מדינה צרה מאוד וארוכה שאורכה מגיע ל-4500 קילומטר, תופסת שרשרת הרי האנדים הגבוהה.
• מדבר אטאקמה בצפון צ’ילה נחשב למקום היבש ביותר בעולם. ממוצע הגשם באזור הוא מילימטר אחד של גשם בשנה אבל אזורים רבים במדבר אטאקמה לא טעמו טעם טיפת גשם כבר 400 שנים. זה לא אומר שחם שם – להיפך – הטמפרטורות במדבר אטאקמה יורדות לעיתים קרובות לאפס מעלות.
• צ’ילה היא ספקית הנחושת הגדולה ביותר בעולם. כאן נחצבות עדיין הכמויות הגדולות ביותר של המתכת הצהובה. כלכלת המדינה אמנם יציבה מאוד בדרך כלל, אבל תלויה במידה רבה במחירי הנחושת בעולם. כאשר אלה גבוהים הכלכלה משגשגת, כאשר הם צונחים הצ’יליאנים מודאגים.
• בראש המדינה עומדת, לראשונה בהיסטוריה של צ’ילה, נשיאה- מישל באשלה (Michelle Bachelet) מכהנת מאז 2006, לפני כן שימשה כשרת הבריאות וכשרת ההגנה. היא מתמודדת בעיקר עם חלוקה לא שוויונית של העושר במדינה ועם פערי הון גדולים בין העשירים לעניים.
• בשנת 1970 נבחר סלבדור איינדה, מנהיג מרקסיסט, לעמוד בראש המדינה. בחירתו הובילה שלוש שנים לאחר מכן להפיכה צבאית ולמשטר צבאי דיקטטורי בראשות הגנרל האכזר אוגוסטו פינושה. שלטון זה שלט בצ’ילה במשך 17 שנים. רק בשנת 1990 הוחזרה הדומקרטיה לצ’ילה.

מתכננים טיול בצ’ילה?

החברה הגיאוגרפית מציעה טיולים מאורגנים לצ’ילה ובניית טיולים פרטיים לצ’ילה לנוסע העצמאי, ע”י המומחים שלנו לדרום אמריקה.

למידע נוסף התקשרו 03-5639000 או מלאו את הטופס מטה ואנו נחזור אליכם בהקדם.