מסע ששת החושים אל גג העולם: כשממלכת בהוטן פוגשת את פסגת הפינוק של Six Senses

שמיים צלולים של דצמבר מול רכס ההימלאיה, פסטיבל מסכות מסורתי במעבר הרים מושלג, ורשת הריזורטים המובילה בעולם שנבנתה סביב תפיסת ה-Wellness. גיא גלבגיסר, מנהל תחום טיולים מיוחדים לאסיה ב'חברה הגיאוגרפית', מספר על שיתוף הפעולה הבלעדי שהופך את המסע בממלכה המבודדת לחוויית חיים נדירה.

כבר חרשתם את הודו, התאהבתם ביפן, ושתיתם קוקטיילים בתאילנד. נדמה לכם שראיתם את כל מה שיש למזרח להציע? תחשבו שוב. ממלכת בהוטן, שמודדת את הצלחתה באושר לאומי במקום בתמ"ג, היא יעד שישאיר גם את המטיילים המנוסים ביותר פעורי פה. ישבנו לשיחה עם גיא גלבגיסר, מנהל תחום טיולים מיוחדים לאסיה ב'חברה הגיאוגרפית' מזה 15 שנה, כדי להבין מה קורה כשהמדינה שהזמן בה נע בקצב אחר פוגשת את רשת הריזורטים היוקרתית בעולם.

"הגעתי למזרח לראשונה ב-1994 בתור תרמילאי," נזכר גיא. "טיילתי כמו כולם, עברתי את כל החוויות המוכרות, והמזרח שינה את חיי. אבל כשנחתתי לראשונה בבהוטן, אחרי שכבר ראיתי כמעט הכל באסיה, הבנתי מיד שזה משהו אחר. זו מדינה שלא דומה לשום דבר אחר בעולם, ואני אומר את זה אחרי לא מעט ביקורים שם".

גיא, הטיול הזה ייצא בדצמבר. כשאנשים שומעים "דצמבר בהימלאיה", הם לרוב מרימים גבה.

"יש פה תפיסה מוטעית, כי דצמבר הוא למעשה הסוד השמור של בהוטן. עונות המעבר נהדרות – האביב (מרץ-מאי) הוא פשוט ציור עם פריחות מרהיבות של רודודנדרון, והסתיו (ספטמבר-נובמבר) הוא עונה מבוקשת מאוד כשהכל ירוק. אבל בדצמבר הקסם של בהוטן הוא הראות הטובה. הרי ההימלאיה מתגלים במלוא תפארתם וההרגשה היא שאתה נמצא בתוך נוף עוצמתי אינסופי.

מעבר לזה, הממלכה ריקה מתיירים. אתה מסתובב במנזרים, בכפרים ובנופים, ומרגיש שהמדינה כולה עומדת לרשותך. בדצמבר גם מתרחשת תופעת טבע מופלאה: עגורים שחורי-צוואר, עופות נדירים ומקודשים, נודדים מטיבט לעמק גאנגטיי (Gangtey). לראות אותם דואים מעל העמק זה מראה פראי ומרגש".

דציבלים שיורדים מיד: נזירים מקומיים באור ראשון של בוקר בעמקי בהוטן, מקום שבו הרוחניות היא חלק בלתי נפרד מנוף החיים.
צילום: איתמר פלג, 'יומן מסע'

שיתוף הפעולה הבלעדי בטיול הזה הוא עם רשת Six Senses. מה המשמעות של השם הזה?

"Six Senses היא רשת בוטיק עולמית נדירה. מתוך כ-30 בתי מלון בלבד שיש להם בכל העולם, חמישה נמצאים בבהוטן – זה מעיד על ההתאמה המושלמת בין ערכי הרשת לרוח של הממלכה. השם 'ששת החושים' שואב מהפילוסופיה הבודהיסטית – חמשת החושים הפיזיים, והחוש השישי שהוא התודעה והאינטואיציה (Mind). הרעיון כאן הוא לא יוקרה מנקרת עיניים של שיש ולובי ענק, אלא יוקרה מעודנת (Barefoot Luxury) שמתחברת לטבע, לאדמה ול-Wellness. הם בונים מחומרים מקומיים, משמרים את הארכיטקטורה המסורתית הבהוטנית, והאוכל מבוסס על תוצרת אורגנית מקומית."

"הארמון שבשמיים": בריכת ההשתקפות של Six Senses טימפו, המשלבת ארכיטקטורת עץ מקומית עם מראות רכס ההימלאיה.

איך זה בא לידי ביטוי במלונות עצמם במסלול?

"הקסם הוא שכל לודג' מעוצב סביב קונספט אחר, שמותאם לעמק שבו הוא שוכן:

• בטימפו (Thimphu): המלון מכונה 'הארמון שבשמיים' (Palace in the Sky). הכניסה נעשית דרך דלת עץ מסורתית קטנה אל מול נוף מטורף של פסל הבודהה העצום ובריכת אינפיניטי מרחפת.
• בפונאקה (Punakha): הריזורט מעוצב כ'בית חווה מעופף' (Flying Farmhouse) תלוי מעל טרסות אורז, עם סלון שצף על בריכת מים שמשקפת את השמיים.
• בגאנגטיי (Gangtey): לודג' בגובה 3,000 מטר שממוקם בדיוק מעל אזור הקינון של העגורים. בכל חדר מוצב טלסקופ כדי שתוכלו לצפות בהם היישר ממיטת העץ החמימה שלכם.
• בפארו (Paro): המלון שוכן בתוך שרידי מבצר עתיק מוקף יערות אורן ומביט מלמעלה על העמק."

"בית החווה המעופף": ריזורט Six Senses פונאקה, התלוי בקו הרקיע מעל טרסות האורז המטופחות של העמק.

ידוע שבטיולים רגילים בבהוטן, האוכל והנסיעות יכולים להיות מאתגרים. איך פתרתם את זה פה?

"בטיולים הרגילים האוכל הבהוטני יכול להיות מאוד בסיסי וחוזר על עצמו. בטיול הזה, כל המערך הלוגיסטי מנוהל על ידי Six Senses. שף פרטי של הרשת מלווה את המסע ומרכיב חוויה קולינרית יוצאת דופן: ארוחות שף בלוקיישנים מבודדים, פיקניקים יוקרתיים בטבע, ושילוב מנצח של חומרי גלם מקומיים ופרשנות מודרנית.

כנ"ל בתחבורה – במקום מיניבוסים צפופים, אנחנו נעים בוואנים מרווחים. לכל רכב מוצמד מדריך מקומי בכיר מצוות Six Senses בנוסף אליי, והשירות הוא בלתי נתפס: אם תציינו בדרך שחסר לכם מפצל לחשמל, לא רק שזה יחכה לכם בחדר באותו ערב, זה כבר יחכה לכם גם בכל שאר המלונות שאליהם נעבור. כשתחזרו מהקור בחוץ יחכה לכם בקבוק מים חמים מתחת לשמיכה".

חמימות מול הקור של ההימלאיה: סוויטת בוטיק מעוצבת בעץ מקומי, עם חלונות ענק לנוף ובקבוק מים חמים שממתין בכל ערב מתחת לשמיכה.

אחד משיאי הטיול הוא פסטיבל דרוק וואנגיאל (Druk Wangyal). מה הופך אותו לכל כך מיוחד?

"הפסטיבלים המקומיים (ה'צ'צ'ו') הם חגיגה של צבעים ורוחניות שאסור לפספס. אבל הפסטיבל הספציפי הזה בדצמבר הוא ייחודי, כי הוא נערך במעבר ההרים דוצ'ו-לה (Dochula Pass), בגובה של מעל 3,100 מטר. התפאורה היא רכס ההימלאיה הפתוח במלוא הדרו. נזירי הממלכה וחיילי צבא בהוטן מבצעים ריקודי מסכות טקסיים, ובני משפחת המלוכה נוכחים באירוע ויושבים בקרב החוגגים. זו חוויה חושית ואנתרופולוגית שאין לה תחליף".

למה בעצם לצאת לטיול הזה עם החברה הגיאוגרפית ולא לנסוע באופן עצמאי?

"ברמה הפרקטית, לחלק מהריזורטים האלה יש רק עשרה חדרים. כשאנחנו מגיעים בקבוצה של כ-20 מטיילים, אנחנו כמעט 'סוגרים' את הלודג' בלעדית עבורנו. זו רמת אינטימיות שאין לאף גוף אחר בישראל".

התכנסות אינטימית של קבוצה קטנה: סדנת שיח ותה בהוטני חם בחצר הריזורט, רגע לפני עוד יום של תגליות בלב הממלכה.

"אבל הערך המוסף האמיתי הוא התיווך. מדריך מקומי לא תמיד יודע להסביר למטייל ישראלי את ההיגיון שמאחורי הפילוסופיה הבהוטנית או הדילמות של הדור הצעיר מול הקידמה. התפקיד שלי הוא לשמש כגשר. אני תמיד מבקש מהמטיילים להוריד את 'משקפי השמש' המערביים ולנסות להסתכל על העולם דרך העיניים המקומיות. מי שיוצא למסע הזה חוזר עם פרספקטיבה חדשה ודציבלים פנימיים נמוכים יותר. זה פשוט מסע שלא דומה לשום דבר אחר".

מחפשים חוויה יוצאת דופן שמעוררת את כל החושים? למידע על הטיול בבהוטן בשיתוף עם רשת Six Senses היכנסו >>