זכרונות מאפריקה: יומיים עם בני שבט ההדזבה

"בקצה המפה, על גדות אגם אייסי בטנזניה, עברתי את אחת החוויות המשמעותיות בחיי".
גתית, מנהלת מחלקת אפריקה שלנו ומומחית לתכנון טיולים פרטיים בטנזניה, חזרה נפעמת מיומיים עם בני שבט ההדזבה – אחרוני הציידים לקטים של העולם.

בימיה האחרונים של 2025 מצאתי את עצמי שוב במקום שבו הזמן מאט, קליטת הסלולר דועכת והלב נפתח לרווחה. זאת אמנם לא הפעם הראשונה שלי באגם אייסי שבצפון טנזניה, אבל הפעם זאת הייתה התמסרות מלאה לחוויה פראית, חד־פעמית ובלתי נשכחת.

מי הם בני שבט ההדזבה?

הבית שלי ליומיים הבאים היה לודג' קיסימנגדה (Kisima Ngeda) – מובלעת של שמונה אוהלי עץ יפהפיים ומודרניים להפליא, על גדות אגם אייסי. בתום התארגנות מהירה, זמן קצר לאחר ההגעה, לקחתי תיק קטן והמשכתי בנסיעה של כשעה דרך כפרי דייגים נידחים אל לב השטח הבראשיתי; שם חיכה לנו מחנה אוהלי רשת זמני (Fly Camp) ואת פנינו קיבלו בני שבט ההדזבה – מהקהילות האחרונות בעולם שעוד משמרות אורח חיים של ציידים־לקטים, ומתקיימות בהרמוניה מלאה עם הטבע.

הגברים צדים באמצעות קשתות וחצים מורעלים, והנשים מלקטות. זה לא מיצג לתיירים – כך הם חיים, בפשטות מעוררת השתאות. הם קוראים את "הבוש" כמו מפה פתוחה – כל עקבה, צליל וריח מדברים בשפתם.

המפגש הראשון

עוד לפני ששקעה השמש, מצאתי את עצמי מטפסת עם חבריי החדשים על סלעי ענק מול הנוף האינסופי. צפיתי בהם משתובבים ומתחרים בירי חיצים, ובערב זכיתי להכיר אותם בעזרת מתורגמן. בשיחה כנה לאור מדורה על שפת האגם, תחת שמיים זרועי כוכבים, גיליתי עולם שרחוק מחיי ב-180 מעלות. האזנתי לקולות "שירת הצקצוקים" שלהם והרגשתי שאני לא רק מציצה מהצד, אלא חלק אותנטי מהאירוע.

תשושים מחוויות היום, נכנענו לקריאת האוהלים והלכנו לישון מבלי להציץ בשעון אפילו פעם אחת. רגע לפני שעיני נעצמו, בתוך האוהלים השקופים הללו – כשהטבע הוא הקירות והכוכבים הם התקרה – חשתי הכי מחוברת לאדמה ולסביבה.

הרגעים שבשבילם יוצאים למסע בטנזניה

עם אור ראשון, וקפה קצר, התלוויתי לגברים הזריזים בציד חזיר יבלות. כמה שעות של מתח, הליכה חרישית ומבטים חדים הסתיימו ברגע גולמי, כנה ומטלטל. בהמשך היום הצטרפתי לנשים במלאכת הליקוט, והתנסיתי במיומנויות שנדמה שנשכחו מהעולם, אבל כאן הם חלק מהיומיום: מחפירת פקעות מהאדמה ועד טיפוס על עצי באובב לאיסוף דבש.

קשה היה להתגבר על ההתרגשות, גם כמה שעות לאחר ששבתי ללודג'. במנוחה על שפת הבריכה, לאחר ארוחת ערב לאור נרות, הבנתי שזו חוויה שאינה מתאימה לכל אחד – אבל היא משנה מבפנים את מי שכן חווה אותה.

אלה בדיוק הרגעים שבשבילם יוצאים למסע – כדי לשחרר את השליטה, לתת לטבע ולאנשים לעשות את שלהם, ולהתמסר להרפתקה חד־פעמית – כזו שלא חוזרים ממנה זהים.

אם גם אתם מחפשים חוויות יוצאות דופן, מוזמנים להצטרף אלינו במגוון טיולי ספארי בטנזניה מאורגנים או פרטיים, ולגלות את העולם (ואת עצמכם) במבט חדש.

כתבה: גתית מויאל שר שלום

גתית היא מנהלת מחלקת אפריקה בחברה הגיאוגרפית.
בעלת תואר ראשון בניהול מלונאות ותיירות מאוניברסיטת בן גוריון. לאחר לימודיה נסעה לסטאז' בניו יורק ומאז חזרתה לארץ עוסקת בתיירות ותכנון טיולים.
מנהלת אופרציה של קבוצות מאורגנות וטיולים פרטיים באפריקה, ליעדים כמו טנזניה, קניה, אוגנדה, נמיביה, דרום אפריקה ועוד.