ספארי צלילה במלדיביים - גן עדן בגובה פני הים

שוב ההתרגשות הזו שלפני. לא משנה כמה פעמים נסעתי לספארי צלילה במלדיביים, עדיין יש תמיד את ההתרגשות שלפני. הציפייה הזו, לתחושות שיש רק שם: השקט, הנוף המדהים, החול הלבן ומי הטורקיז. ומנגד לכל השקט הזה – הטירוף, המסיבה הגדולה שמתחת למים. האיים המלדיביים. כל קבוצה שאני נוסעת איתה, מסכמת בזה שככה כנראה נראה גן עדן.

צלילות ראשונות במלדיביים ומפגש עם חתולי ים

ברגע שהגענו ל-Azalea, הצוות המקסים מקבל את פנינו בחיוך, וכולם מתפזרים לחדרים להתארגנות. בינתיים, ראשיד, הקפטן, כבר מרים עוגן ויוצאים לדרך. יש הרבה אתרי צלילה להספיק והרבה מה לראות, צריך לצאת לדרך.
הקפיצה הראשונה שלנו למים היא דווקא לא עם ציוד צלילה, אלא רק עם שנורקל ומסיכה. שיבאס מספר לנו על אתר שיש בו ריכוז אדיר של סטינג ריי, או כמו שאנחנו מכנים אותם בעברית, חתולי ים. לקראת שקיעה כל החבורה כבר מוכנה, ואנחנו קופצים למים. לא עוברות שתי דקות ואנחנו בתוך מחול של חתולי ים – מכל כיוון הם שוחים, לרגע עוצרים על הקרקעית ומיד ממשיכים. כמה מהם מגיעים לקוטר של מטר ויותר. כמעט שעה עברה בלי להרגיש, ואנחנו חזרה על הסירה.

יום למחרת מתחילים לצלול. ההשכמה היא מוקדמת במלדיביים, מכיוון שרוצים להספיק לצלול 3 צלילות וגם להפליג בין איים ואטולים שונים. בשש וחצי כבר מוכנים לתדריך. שיבאס מסביר לנו על אתר הצלילה, Maa Giri. בדיווהי, השפה המדוברת במלדיביים, יש עשרות מילים שונות שמתארות שוניות. Giri, למשל, הוא ריף שקוע רדוד שמגיע עד לכמטרים בודדים מתחת לפני המים. Thila, היא ריף שקוע עמוק יותר, שמגיע עד לכ-10-15 מטר מתחת לפני המים. בעוד שיבאס מסביר אני חושבת לעצמי, שמדינה שיש לה כמה מילים לתאר שוניות אלמוגים עם צורות שונות, היא כנראה באמת גן עדן לצוללים…

מיד אחרי התדריך אנחנו מדלגים לדוהני. 10 דקות הפלגה, שבמהלכה כולנו מתארגנים, והגענו לאתר הצלילה. הכיף במלדיביים, מעבר לכל היופי מתחת למים, הוא שהצלילה מאוד נוחה. לא צריך לסחוב ציוד, ללכת איתו, רק לשבת, לשים אותו, ולקפוץ למים…  בטמפרטורה של 28 מעלות, בלי חליפה, אכן גן עדן!

חזרנו מהצלילה מיד לארוחת בוקר. הלו”ז מאוד “תובעני”: צלילה, ארוחה, צלילה, ארוחה, צלילה ארוחה. או כמו שאחד החבר’ה אמר: רק חסר שישכיבו אותנו לישון…

בדרך למלדיביים

עצירה באיסטנבול, טיסה של שמונה שעות, והנה אנחנו שם. להגיע למלדיביים זו חוויה בפני עצמה. עוד מלמעלה רואים חלק מ-1,196 האיים מציצים מעל המים. במלדיביים “אי” יכול להיות גם דיונת חול קטנה שמציצה מעל המים.  הפעם, קבוצה מעורבת של גילאים – החל מילדה חמודה בת 12 ועד לזוג פנסיונרים חביב, כולם מתרגשים. מציצים מהחלון לראות את התמונה הנפלאה הזו.
המטוס נוחת על מסלול צר מוקף במים. כבר בירידה מהמטוס מרגישים שהגענו לאזור הטרופי – אין שרוול או אוטובוס, צועדים ישר לתוך 30 מעלות צלסיוס. טמפרטורה מושלמת להיכנס בה למים…
במלדיביים אין מוניות או אוטובוסים. כל התחבורה בין האטולים והאיים נעשית על ידי סירות. ואכן, אחרי שפגשנו את שיבאס, שילווה אותנו מעכשיו ועד תום הספארי, אנחנו צועדים לרציף.
ברציף מחכה לנו ה”דוהני”- כינוי לסירות מסורתיות שהן מעין מועדון צלילה נייד – יש עליהן מדחס, כל ציוד הצלילה שלנו, ומהן קופצים לאתרי הצלילה. הדוהני מביאה אותנו מהרציף אל “סירת האם”- הAzalea – המדהימה, ספינת ספארי צלילה חדשה ומפנקת שעליה אנחנו ישנים, אוכלים, ובעיקר מעבירים חוויות מהצלילות…

צלילה ב Ari Atoll, מנטות, כריש לווייתן, כרישים אחרים ועוד המון דגים

מיד אחר ארוחת הבוקר, הקפטן הרים עוגן ויצאנו להפליג לעבר Ari Atoll, שם הבטיחו לנו מנטות, כריש לווייתן, כרישים אחרים ועוד המון דגים… לנו נשאר רק… לישון קצת, לאכול, ולהגיע לתדריך לצלילת לילה.

בערב, התארגנו לצלילת לילה ב- Maya Thila, אחד האתרים המפורסמים לצלילת לילה במלדיביים.  הפנס האיר וחלפו על פנינו חתולי ים, כרישים, צבים ואינספור דגים. השעה חלפה כמו רגע ושוב היינו למעלה, מוכנים לארוחת ערב.

למחרת בבוקר צללנו לתחנת ניקוי של מנטות. תחנות הניקוי הן שוניות שבהן נמצאים דגי נקאי, דגים קטנים שניזונים משאריות אוכל של דגים גדולים. הנקאים הקטנים נמצאים במקומות קבועים על גבי השונית, והדגים הגדולים מגיעים אליהם, ל”טיפול 10,000″: מניקור, פדיקור, טיפול שיניים ועוד. כך גם המנטות. שיבאס הנחה אותנו להתיישב על הקרקעית מסביב לשונית, ולחכות בסבלנות… ובאמת, כמו שהבטיח, אחרי כמה דקות החל המופע: 5 מנטות החלו לשחות במעגלים איטיים מסביבנו, מלטפות את הראש של כמה צוללים ברי מזל. המנטות הן באמת היצורים האציליים של האוקיינוס. בגודל של עד 5 מטר מוטת כנפיים, הן שוחות באיטיות ומסננות פלנקטון על מנת לאכול, ומתקרבות בעדינות אל הצוללים כאילו הן לא מרגישות בכלל בנוכחותנו. הן יכולות לבלות שעות בתחנות הניקוי. בסופו של דבר, אנחנו נאלצנו לעזוב אותן. כי אחרי שעה של צלילה מרוגשת, לכולנו נגמר האוויר ונאלצנו לעלות לעצירת הבטיחות. אחחח, אם רק היינו דגי נקאי…

אבל זו לא היתה פרידה. ב-Ari Atoll יש עוד תחנת ניקוי של מנטות שביקרנו בה. שוב, ראינו את מחול הענקיות האצילות האלו, חולפות סנטימטרים מעלינו. כל פעם שרואים אותן זה מרגש כמו הפעם הראשונה.

אחרי שסימנו V על המנטות, יצאנו לחפש את כריש הלווייתן, בנקודה הכי דרומית באטול. הפלגנו עם הדוהני הלוך ושוב, עד שלפתע נשמעה צעקה, ובין רגע כולם היו במים עם שנורקל ומסיכה. כריש הלווייתן, הדג הכי גדול בעולם, חלף על פנינו. אם חשבנו שהמנטות גדולות, הכריש נתן פרופורציה נוספת. מתנשפים ומרוצים חזרנו לדוהני, ומשם, לסירה הגדולה, ל… ארוחה כמובן!

חשבנו שראינו הכל והימים הבאים המשיכו להפתיע

אם חשבנו שראינו הכל כבר אחרי יומיים, הימים הבאים המשיכו להפתיע.  למחרת צללנו ב”תעלה” שזה הכינוי לצלילות במעבר שבין שני איים. הצלילות האלו מתאפיינות בזרם חזק, שפשוט נסחפים איתו. המים הכחולים היו מנוקדים בכרישי שונית שונים, ואפילו כריש חול שהפתיע ונח לו על הקרקעית.

בצלילה נוספת. נקשרנו לקרקעית בעזרת Reef Hook, מעין וו שעוגנים אותו לקרקעית כשיש זרם ומאפשר לנו להישאר במקום ללא מאמץ. אנחנו פשוט ריחפנו מול הזרם וההופעה עברו מולנו: כרישים, Eagle rays (עטלפי ים), שני נפוליאונים גדולים, ועוד המון דגים.

כל צלילה היא הפתעה בפני עצמה. בדיוק כשחשבנו שכבר ראינו הכל, וכבר הפסקנו לספור את הכרישים, חתולי הים, המנטות והדגים, הגיעה צלילת הלילה השנייה.

בתדריך הצלילה, ב-Alimata , נאמר לנו לרדת ולשבת על הקרקעית ולהמתין. וכך עשינו. ירדנו כקבוצה לקרקעית החולית, ועוד בירידה, כבר הקיפו אותנו עשרות כרישי חול שנקראים Nurse Sharks. החוויה של להיות מוקף בעשרות כרישים מכל עבר, חלקם גדולים ומגיעים לכ-2 מטר אורך, היא משהו שאי אפשר לתאר במילים. לכל מקום שהסתכלנו היו כרישים. חלקם עברו מרחק מיילמטרים מאתנו, מלטפים אותנו ומשאירים אותנו פעורי פה. בנוסף לכרישים, חתולי ים ריחפו בכל מקום, וכל המים היו מלאי תנועה.  שוב, אני יכולה לנסות לתאר לכם את גודל החוויה, אבל אין מילים שיספיקו עבור ההתרגשות הזו.

להתראות בעונג הבא

לא היה רגע משעמם בטיול הזה. מלבד הצלילות, שהיו חוויה מעולם אחר, ירדנו מהסירה לביקור באי בודד. החול הלבן, השקיעה המטריפה, היו כל מה שחלמנו עליו כשדמיינו איך נראה גן עדן… השף המדהים ערך לנו ברביקיו כיד המלך. שיבאס, שחגג יומולדת באותו ערב, זכה לחגיגה מסורתית: 31 הרמות על כיסא מידי החבר’ה, ומיד אח”כ מטר של ביצים וקמח… מזל שהוא על אי מוקף במים, ומיד קפץ לשחות במים החמימים.

בסופו של הטיול, ביום האחרון של ההמתנה לטיסה, יצאנו לסיור באי הבירה מאלה. בין שוק הפירות לשוק הדגים שמענו סיפורים על החיים בגובה פני הים, וטעמנו חטיפים מקומיים מתוקים ומוזרים.

את השעות האחרונות העברנו בזכרונות ותמונות מהימים שעברו עלינו. כל תמונה מזכירה עוד רגע מדהים. גן עדן, כבר אמרנו…?

לפרטים נוספים על ספארי צלילה במלדיביים התקשרו 03-5639040 או מלאו את הטופס ואנו נחזור אליכם בהקדם.